בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית ותמורת הודעה מוקדמת שהגיש מנהל תפעול ושירות נגד החברה שהעסיקה אותו במשך 18 שנה. לאחר שהמעסיק האשים את העובד בגניבה השופטת הבהירה כי המעסיק לא הצליח להוכיח שהעובד אכן גנב ממנו כספים, ולכן קבעה שיש לראות בעזיבת העובד כהתפטרות בדין פיטורים, המזכה אותו בפיצויי פיטורים מלאים ותמורת הודעה מוקדמת.
מנהל בכיר כינה את העובד "עבריין" ו"נוכל" במיילים ששלח להנהלת החברה
לפי העובדות שצוינו בפסק הדין, האיש עבד בחברה שעוסקת בפינוי אשפה החל משנת 1998 במשך 18 שנה. החל משנת 2006 הוא עבד בחברה בתפקיד מנהל תפעול ושירות. בחודש ספטמבר בשנת 2016 מנהל בכיר בחברה שלח מייל להנהלת החברה ובמסגרתו ייחס לעובד ביצוע עבירות פליליות וכינה אותו "עבריין" ו"נוכל".
העובד השיב למנהל הבכיר וטען כי הוא מתנהל בצורה חובבנית בכל הקשור לניהול החברה. כעבור כשבוע נחתם בין החברה ובין העובד הסכם עבודה אישי ובמסגרתו שונתה הגדרת התפקיד של העובד ונלקחה ממנו השליטה על מערך כוח האדם בחברה, על הפיתוח העסקי ועל קיום קשרים עם רשויות ומוסדות.
כעבור ארבעה וחצי חודשים המנהל הבכיר שלח לעובד מכתב שבו ייחס לו התנהלות בלתי הולמת וטען כי הוא הנחה את מנהלי העבודה לפעול בניגוד להנחיות המעסיק. כעבור ארבעה ימים המנהל הבכיר שלח לעובד מייל וציין כי פעולותיו גורמות לנזק כלכלי רב לחברה ונעשות תוך הפרת חובת האמונים כלפי המעסיק.
העובד התפטר מעבודתו לאחר שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו
העובד פנה למעסיק וציין כי סמכויותיו צומצמו ותפקידיו רוקנו מכל תוכן על ידי המנהל הבכיר. במסגרת פנייתו הוא ציין כי התנהגות המנהל הבכיר כלפיו מהווה הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה שלו אשר הביאה לנסיבות שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. לפיכך, בחודש פברואר בשנת 2017 העובד הגיש את התפטרותו למעסיק.
העובד טען כי בחודשים האחרונים להעסקתו בחברה, החברה פגעה בזכויותיו, בסמכויותיו ובמעמדו. לפי גרסת העובד, צעדים אלו נעשו משיקולים זרים ומהווים הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה. עוד נטען כי בנסיבות אלו הוא לא היה יכול להמשיך בעבודתו ולכן התפטר.
העובד טען כי המעסיק הכפיש את שמו במקום העבודה ממניעים פסולים
העובד הוסיף כי המעסיק נטל ממנו בעורמה את רכבו האישי, סילק אותו בבושת פנים מהעבודה ואף עירב את המשטרה. נוסף על כך, העובד טען כי המעסיק הכפיש את שמו מול גורמים רבים בעבודה ממניעים פסולים, ולכן הוא מחויב לפצותו לפי חוק איסור לשון הרע, ולשלם לו פיצויי פיטורים ופיצויים עבור עוגמת הנפש והפסד ההשתכרות שנגרמו לו עקב התפטרותו.
מנגד, המעסיק טען כי העובד כיהן בתפקיד בכיר של סמנכ"ל תפעול בחברה במשך כעשר שנים שבמהלכן הוא ניצל לרעה את האמון שניתן בו ואת סמכויותיו לצורך גניבת כספים בסכומי עתק.
המעסיק טען כי התפטרות העובד הייתה על רקע חשש מגילוי אי סדרים כספיים
לפי גרסת המעסיק, התפטרותו של העובד הגיעה על רקע דרישת הממונים לבדוק אי סדרים כספיים בחברה, ועל רקע מינוי יושב ראש דירקטוריון החברה לאחראי כוח האדם בחברה. המעסיק הוסיף כי העובד ניצל את תפקידו לצורך הפקת רווח אישי בדרכים פסולות ובלתי חוקיות.
על כן, המעסיק טען כי בנסיבות העניין יש לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים ואת התשלום עבור תקופת ההודעה מוקדמת. לדברי המעסיק, כל הפרטים שצוינו במייל הם מאומתים ולכן לא מדובר בפרסום לשון הרע כלפיו.
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי העובד הוכיח שנסיבות עבודתו היו כאלו שבהן לא היה מקום לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. זאת מכיוון שהגיע למצב של חוסר אמון מוחלט ביחסיו עם הממונה עליו בעקבות החלטות חד צדדיות שקיבל הממונה שגם שלח מיילים פוגעניים ביחס אליו.
התפטרותו של העובד מזכה אותו לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר
השופטת פסקה כי בנסיבות המקרה חלה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של העובד, ולכן יש לראות בעזיבתו כהתפטרות בדין פיטורים המזכה אותו בקבלת פיצויי פיטורים. נוסף על כך, היא ציינה כי המעסיק לא זימן את העובד לשימוע בנוגע לחשדות שיוחסו לו, ולא הציג בפני בית המשפט תיעוד וממצאים מטעם החוקר הפרטי שמונה לצורך חקירת הגניבה שיוחסה לעובד.
מאחר שהמעסיק לא הוכיח שהעובד לקח ממנו כספים, נקבע כי אין הצדקה לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים ואת התשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת שבמהלכה המעסיק ויתר על שירותיו.
המעסיק התנהל כלפי העובד בחוסר תום לב וגרם לו לעוגמת נפש
השופטת החליטה כי התנהלות המעסיק כלפי העובד שכללה את השבתת רכבו האישי והזמנת משטרה הייתה בלתי ראויה ונגועה בחוסר תום לב. על כן, נקבע כי התנהלות זו מצדיקה לפסוק לעובד פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו.
בסוגיית פרסום לשון הרע השופטת הסבירה כי כינוי העובד בכינויים "נוכל" ו"ערמומי" גרם לפגיעה בשמו הטוב, ולכן המעסיק חויב לפצותו בסך של 20 אלף שקלים.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר נקבע כי העובד יקבל מהמעסיק סך כולל של 517,152 שקלים עבור פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי עבור עוגמת נפש ופרסום לשון הרע. כמו כן נפסק כי המעסיק ישלם לעובד שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 20 אלף שקלים.
סעש (ת"א) 28338-06-17
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
(1).png)
