בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש מסגר נגד מעסיקתו לאחר שהיה מעורב בתאונה במהלך העבודה בעת שהרים לבדו פרופיל ברזל כבד, נחבל בעמוד השדרה המותני ואיבד את יכולתו לעבוד במסגרות. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי העובד הצליח להוכיח שהמעסיקה התרשלה כלפיו בכך שחרגה מסטנדרט התנהגות סביר של מעסיק ביחס לניהול מלאכת הרמת הפרופילים ולכן תפצה אותו עבור הנזק שנגרם לו.


המסגר נחבל בעמוד השדרה המותני במהלך הרמת פרופיל ברזל כבד


לפי גרסת העובד, בתאריך 24.2.13 במהלך עבודתו כמסגר הוא הרים פרופיל ברזל כבד ונחבל בעמוד השדרה המותני. לתביעה שהגיש העובד הוא צירף חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו אשר קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לו נכות קבועה בשיעור של 10% עקב הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון ונכות קבועה בשיעור של 20% עקב שיתוק חלקי בינוני של שורש עצב L5 מצד שמאל.


בהתאם לחוות הדעת הרפואית, לעובד אסור להרים משאות, לכופף את הגב ולבצע מאמצים גופניים. לפיכך נקבע בחוות הדעת כי בעקבות התאונה העובד איבד לחלוטין את יכולתו לעבוד כמסגר. לאחר התאונה העובד שהה בחופשת מחלה במשך חודשיים ופוטר מעבודתו בתאריך 29.9.14 מאחר שלא היה מסוגל לבצע את העבודה שביצע לפני האירוע.


המסגר טען שמעסיקתו לא מילאה את דרישות הבטיחות הבסיסיות במקום העבודה מכיוון שהתאונה שאירעה היא למעשה התממשות של הסיכון שהיה ברור וידוע למעסיקה. על כן, האיש טען כי המעסיקה התרשלה כלפיו ונושאת באחריות לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


לגרסתו, התרשלות המעסיקה התבטאה בכך שהיא לא הזהירה אותו, לא ביצעה בדיקות בטיחות של פרופיל הברזל, לא הדריכה אותו כראוי בדבר נוהלי הבטיחות בהרמת פרופיל ברזל, לא פיקחה על נהלי הבטיחות ועל יישומם בשטח, הנהיגה שיטת עבודה מסוכנת ולקויה ונתנה הוראות עבודה תוך התעלמות מאופי העבודה ומתנאיה.


המעסיקה התנערה מאחריות והכחישה את עצם התרחשות התאונה


מנגד, המעסיקה שללה את עצם התרחשות התאונה וטענה כי העובד לא הודיע לאף אחד ממנהליו אודות הפגיעה. כמו כן נטען כי ביום הפגיעה העובד לא הודיע למעסיקה כי הסיבה שבעקבותיה עזב את עבודתו מוקדם מהרגיל היא פגיעה. עוד נטען כי העובד לא ציין שהוא מעוניין לנוח או שהוא זקוק לטיפול רפואי כלשהו.


המעסיקה טענה כי אין כל קשר בין היעדרותו הממושכת של המסגר מהעבודה ובין אירוע תאונתי שהתרחש במסגרת העבודה. כמו כן שללה המעסיקה כל קשר בין פיטוריו של המסגר ובין התאונה הנטענת. המעסיקה הגישה חוות דעת של מומחה רפואי מטעמה שקבע כי למסגר קיימת נכות קבועה בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני כאשר רק 5% מתוך נכות זו מיוחסת לתאונה.


מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע למסגר נכות קבועה בשיעור 5%


בעקבות פערים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, בית המשפט מינה מטעמו מומחה רפואי בתחום האורתופדיה שקבע כי לנוכח תלונות של המסגר בדבר כאבי גב במהלך שירותו הצבאי, תלונותיו לאחר התאונה מתייחסות להחמרה של המצב הקודם. על כן המומחה רפואי העריך את נכותו של העובד בשיעור של 10% וציין כי יש לנכות ממנה חצי בגין עברו הרפואי. על כן, המומחה קבע כי בעקבות התאונה נגרמה לעובד נכות קבועה בשיעור של 5%.


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי השילוב בין עדות המסגר יחד עם פנייתו לקבלת טיפול רפואי ועם היעדרותו הממושכת לתקופה של חודשיים מהעבודה, מרימים את נטל הראייה בכל הקשור לעצם התרחשות התאונה.


בסוגיית אחריותה של המעסיקה לתאונה השופטת קיבלה את גרסתו של העובד ביחס לכך שהוא נהג להרים בעצמו פרופילים כבדים מברזל באורך 6 מטרים, ולכן קבעה שהמעסיקה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית שלה כלפיו.


המעסיקה התרשלה כלפי המסגר ולכן מחויבת לפצותו בגין הנזק שנגרם לו


לפי קביעת השופטת, המסגר הוכיח שניהול העבודה בכל הקשור להרמת פרופילים על ידו חרג מסטנדרט התנהגות סביר של מעסיק וחריגתו גרמה לו לנזקי גוף. לפיכך נקבע כי המעסיקה התרשלה כלפי המסגר ומחויבת לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה.


בסוגיית האשם התורם השופטת ציינה כי גם על העובד הייתה מוטלת חובה לבצע את עבודתו בצורה בטיחותית, זאת בייחוד לנוכח מצב הגב שלו עוד לפני שהחל לעבוד אצל המעסיקה. השופטת הוסיפה כי העובד ידע שהוא סובל מבעיות גב ולכן היה צריך להיזהר ולהימנע מפעולות אשר עלולות לגרום להחמרת מצבו. לפיכך, השופטת ייחסה לו אשם תורם בשיעור של 15%.


אין מניעה כי העובד יימצא לו תחום עיסוק אחר שאינו כרוך במאמץ פיזי


לאחר שבחנה את חוות דעתו של המומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, השופטת קבעה כי נכותו התפקודית של המסגר היא בשיעור של 5%, כמו הנכות הרפואית שקבע לו המומחה. השופטת ציינה כי המסגר הוא עדיין צעיר ואין מניעה שיימצא לו תחום עיסוק אשר אינו כרוך במאמץ פיזי.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר השופטת קבעה כי הנזקים שנגרמו לעובד בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 109,626 שקלים, ובניכוי של אשם תורם בשיעור של 15% נקבע כי הפיצוי שיקבל בסופו של דבר מהמעסיקה הוא בסך 93,180 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 21,800 שקלים.


תא (ב"ש) 56975-02-16