בית משפט השלום בטבריה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין פרסום לשון הרע שהגיש גבר נגד מועצה אזורית לאחר שהטילה עיקולים על חשבונו מכיוון שלא שילם דרישות חוב ארנונה. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי העיקול שהוטל על חשבונו של האיש בגין חובות מס נעשה שלא כדין והוא בגדר ולכן חייבה את המועצה האזורית לפצותו.


האיש טען שעיקול חשבון הבנק שלו מהווה פרסום לשון הרע


לפי גרסתו של האיש, בתאריך 29.6.16 נשלחו לכתובתו דרישות תשלום מס עבור חובות ארנונה לשנים 2009 - 2016 ביחס לנכסי מקרקעין המצויים בשטחה של המועצה האזורית. האיש טען כי אין בבעלותו נכסים בשטח שיפוטה של המועצה האזורית ופעל להפקת נסח טאבו לאחד הנכסים שלגביהם נשלחו אליו דרישות תשלום. הבירור העלה שהנכס רשום על שמו של אדם ששמו זהה לשמו של התובע אך מספר תעודת הזהות שלו שונה ממספר תעודת הזהות של התובע.


האיש פנה למועצה האזורית, פירט את נכסי המקרקעין שביחס אליהם נשלחו דרישות התשלום וכן העביר מסמך שלפיו המועצה הטילה עיקול על חשבון הבנק שלו.


בתאריך 13.11.16 האיש פנה למועצה האזורית בכתב ובעל פה והודיע כי נכסי המקרקעין אשר ביחס אליהם נדרש ממנו תשלום ארנונה, אינם בבעלותו והובטח לו בשיחת טלפון עם נציגת המועצה כי עוד באותו יום תישלח הודעת ביטול ביחס לעיקולים שהוטלו על חשבונו.


לאחר השיחה האיש סבר כי העיקול בוטל אך הסתבר לו בדיעבד שהמועצה לא ביטלה את העיקולים והטילה על חשבונו עיקולים נוספים במועדים שונים. האיש הוסיף וטען כי בעקבות העיקולים עוקלו בחשבונו כספי פנסיה בסך של 19,955 שקלים. רק לאחר שרעייתו של האיש ועורך דינו פנו למועצה האזורית, היא שלחה לבנק הודעה על ביטול העיקול כאשר חלק מהעיקולים בוטלו ביום 10.1.20 וחלק אחר בוטל בתאריך 11.1.20.


הטלת עיקולים על חשבונו של האיש גרמה לו נזק תדמיתי ופגעה בשמו הטוב


לפיכך, האיש טען שהטלת עיקולים על חשבונו ללא הצדקה ושלא כדין, היא פעולה חמורה שפגעה בשמו הטוב וגרמה לו נזק תדמיתי. לטענתו, מחדלי המועצה האזורית בוצעו בחוסר תום לב מאחר שהמועצה הטילה שוב ושוב עיקולים על חשבונו גם לאחר שהייתה מודעת לכך שמדובר בטעות.


האיש הוסיף וטען כי עקב פנייתו למועצה בשנת 2016 היא הייתה צריכה לדעת שמדובר בטעות. עוד נטען כי העיקולים גרמו לו לעוגמת נפש ולפגיעה בכבודו ובשמו הטוב. עוד נטען כי הטלת 14 עיקולים על חשבון בנק היא בגדר לשון הרע כהגדרתו בחוק ולכן תבע פיצוי בסך של 350 אלף שקלים.


מנגד, המועצה האזורית טענה שבספריה נרשם חוב ארנונה על שמו של האיש ולכן היא נאלצה לפתוח בהליכי גבייה נגדו, כאשר לגרסתה לפני הטלת העיקול היא נקטה בכל הפעולות המקדמיות לפי החוק. עוד נטען כי פעילות האכיפה והגבייה שהמועצה מבצעת לצורך גביית מיסים שמגיעים לה חוסה תחת הגנת תום הלב בפרסום. המועצה הוסיפה כי פעולות הגבייה שמבוצעות על ידה, חוסות גם הן תחת החסינות שיש לפרסומים שנוגעים לביצוע תפקידן של רשויות רשמיות וממלאי תפקידים רשמיים.


המועצה האזורית טענה שפעלה לביטול העיקולים מיד עם פנייתו של האיש בשנת 2020


לפי גרסת המועצה, מיד עם פנייתו של האיש בתאריך 5.1.20 בדרישה לביטול העיקול, הוא בוטל באמצעות שליחת ביטול במדיה מגנטית לכל הבנקים שבהם הוטל העיקול.


לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת החליטה לקבל את התביעה לאחר שהוכח בפניה שהאיש לא החזיק בנכסים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית. השופטת ציינה שלא הוכח שהאיש חייב כספים למועצה ומאחר שנציגת המועצה הודתה כי רישום תעודת הזהות של האיש על הנכסים נעשה בטעות, הרי שהעיקול שהוטל על חשבונו בגין חובות מס הנוגעים לנכסים בוצע שלא כדין.


הטלת עיקולים שלא כדין הוכרה בפסיקה כפרסום לשון הרע


השופטת ציינה שהוכר בפסיקה כי הטלת עיקולים שלא כדין על חשבונות בנק עשויה להיחשב לפרסום לשון הרע גם אם מדובר בעיקול בסכום נמוך, מכיוון שעיקול מציג אדם כמי שלא משלם את חובותיו באופן שמצדיק נקיטת פעולה כזו.


השופטת קבעה שפרסום מסוג זה עלול לבזות אדם, להשפילו או לעשותו מטרה ללעג ולבוז ולפגוע בשמו הטוב. על כן נקבע כי הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם עשויה להוות עוולת לשון הרע.


השופטת שוכנעה שהמועצה הטילה עיקולים על חשבון הבנק של האיש שלא כדין. על כן נקבע כי עקב הטלת העיקולים האיש הוצג כמי שחמק מתשלום חובותיו כאשר בפעולותיה של המועצה היה בכדי לפגוע בשמו הטוב של האיש ולכן הטלת העיקולים מצד המועצה מהווה לשון הרע לפי הגדרתה בחוק איסור לשון הרע.

 

למועצה האזורית אין כל הגנה מכוח החוק שעשויה להצדיק את התנהלותה


נוסף על כך, השופטת ציינה שמדובר בפרסום בכתב ששלחה המועצה למספר בנקים ולכן מתקיים יסוד הפרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. על כן נקבע שהמועצה פרסמה לשון הרע ביחס לאיש.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע


לפי קביעת השופטת, למועצה האזורית אין כל הגנה מכוח החוק שהייתה עשויה להצדיק את הפרסום הפוגעני נגד האיש. מאחר שהאיש לא הוכיח נזק ספציפי שנגרם לו בעקבת הטלת העיקולים, השופטת חייבה את המועצה לפצותו בסך של 35 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 שקלים.


ת"א 42095-11-20