בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה דיילת קרקע בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונה שאירעה לה בזמן העבודה.


הדיילת שעבדה באולם הנוסעים בשדה התעופה, נפלה כאשר ניסתה לעלות על המסוע בכדי להגיע לעמדת עבודתה משום שרגלה הימנית נתקלה ונתקעה במסוע ובעקבות זאת נגרמה לה חבלה בברך.


לאחר התאונה פונתה הדיילת לבית החולים, טופלה בהמשך בקופת החולים ואף עברה ניתוח לכריתה חלקית של המיניסקוס בברך שנפגעה.


מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי נכותה הקבועה של הדיילת היא בשיעור 10%


שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים רפואיים בפני בית המשפט, אומנם בחוות הדעת של המומחה שהגישה הדיילת נקבע כי נותרה לה נכות קבועה בשיעור 10% בעוד שבחוות הדעת שהגישו שדה התעופה נקבע כי לא נותרה לה נכות קבועה בכלל.


בשל הפערים המשמעותיים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי נכותה של הדיילת היא בשיעור 10% בשל הפגיעה בברך.


כמו כן, המוסד לביטוח לאומי קבע כי נכותה הקבועה של הדיילת היא בשיעור 10% והעניק לה תגמולים בגין נכות זמנית.


שדה התעופה טען שגרסתה של הדיילת אודות האירוע אינה עקבית


הדיילת טענה כי האחריות לתאונה היא של שדה התעופה שבו עבדה וכן טענה שהתרחשה כלפיה רשלנות, משום שלא סופקו לה הוראות בטיחות, לא היו קיימים במקום אמצעי אזהרה וכן המעבר לשולחן העבודה שלה לא היה בטוח.


מנגד, שדה התעופה הדגיש בטיעוניו כי גרסתה של הדיילת אודות האירוע אינה בהירה או עקבית, וכן צוין כי ביום התאונה הדיילת דיווחה בפני בית החולים על נפילה בשל תנועה לא נכונה, בהמשך טענה כי הברך התעקמה ולבסוף טענה כי הרגל נתקעה במסוע.


נוסף על כך, שדה התעופה התייחס לקביעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, וטען כי הנכות הקבועה שנקבעה עבור הדיילת מייצגת את מצבה העתידי אם יופיעו סימנים ניווניים ולא את מצבה הנוכחי.


השופטת קבעה כי התקיימה רשלנות כלפי הדיילת


בהכרעתה, התייחסה השופטת לנסיבות התאונה, ולטיעון שהעלה שדה התעופה בנוגע לאמינות גרסתה של הדיילת, וקבעה כי אף על פי שנעשו שינויים בין הגרסאות, ישנה סיבה מוצדקת לקיומם, משום שכאשר הדיילת הגיעה לקבל טיפול ראשוני בבית החולים, היא התמקדה בפעולה שקדמה לתנועה והיא סיבוב הרגל ובהמשך ציינה בדיוק מדוע ביצעה את התנועה הלא טובה.


נוסף על כך, השופטת קבעה כי קיימת חובת זהירות של שדה התעופה כלפי העובדת שעל פיה הוא מחויב לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה וכן לדאוג להדרכת כללי זהירות ולפיקוח. כמו כן, קבעה השופטת כי הסיכון של נפילה כתוצאה מטיפוס על המסוע בכדי להגיע לעמדת העבודה בכל משמרת הוא סיכון גבוה, וכן אחד מן העדים שהובאו לבית המשפט טען כי עובדים נוספים נפלו מהמסוע ועם זאת לא נעשה דבר מצד השדה כדי לשנות את המצב ולמנוע מקרי נפילה נוספים. על כן קבעה השופטת כי התבצעה רשלנות כלפי הדיילת ועל כן יש לפצותה.


יתר על כן, השופטת התייחסה לחלק של הדיילת בתאונה, וקבעה כי יש להשית עליה אשם תורם בשיעור של 15% משום שהסיכון בפעולת הטיפוס על המסוע בכדי להגיע לעמדת העבודה הוא סיכון בלתי סביר ועל כן הדיילת הייתה צריכה להבין כי עליה לנקוט באמצעי זהירות בסיסיים בעת הטיפוס והירידה.


יתרה מזאת, התייחסה השופטת לעמדתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט וקבעה כי לדיילת נותרה נכות קבועה בשיעור 10% בשל הנזק במיניסקוס הברך. כמו כן, קבעה כי נכותה התפקודית תהא זהה לנכות הרפואית ותהיה בשיעור של 10%.


השופטת בחנה את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הדיילת, וקבעה כי הפגיעה הייתה נמוכה משיעור נכותה הרפואית והתפקודית משום שהיא חזרה לעבודתה לאחר התאונה, והמשיכה לעלות ולרדת מהמסוע, לבצע את עבודתה באופן רגיל וכן שכרה אף השתפר. על כן, החליטה השופטת לא לפסוק לטובת הדיילת פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר.


עם זאת, השופטת פסקה לטובת הדיילת פיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד בסכום של 150,000 שקלים, וכן פיצויים בגין הפסדי פנסיה בסך 18,750 שקלים, פיצויים בגין עזרת הזולת בסך 20,000 שקלים וכן פיצויים בגין נזק בלתי ממוני בסך של 50,000 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


סך כל הפיצויים שפסקה השופטת לטובת הדיילת עמדו על סכום של 238,750 שקלים, ולאחר ניכוי אשם תורם בסך 35,813 שקלים וניכוי תגמולי מל"ל בסך 73,837 שקלים, הפיצוי עמד על סך של 129,100 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 37,376 שקלים.


ת"א 9581-06-19