בישראל לא ניתן לחייב אף אדם לקבל חיסון בניגוד לרצונו. כאשר מדובר בקטינים, ההחלטה על חיסונם נתונה בידי הוריהם, ונדרשת הסכמה של שני ההורים לצורך מתן החיסון.


בתקופה האחרונה גוברות המחלוקות בין הורים גרושים בנוגע למתן חיסון כנגד נגיף הקורונה לילדיהם, וכאשר הם לא מצליחים להגיע להסכמה בעניין, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להכריע האם הילדים יחוסנו גם כאשר אחד ההורים מתנגד.


בית המשפט יקבל את ההחלטה על סמך המלצות רפואיות לגבי מתן החיסון, כגון המלצות משרד הבריאות. כמו כן יתחשב בית המשפט בעמדתם של ההורים ובטענותיהם, וגם ברצונם של הילדים עצמם, בהתאם לגילם וליכולת שלהם להבין את משמעות החלטתם.


בת ה-15 לא מעוניינת להתחסן, שתי אחיותיה הקטנות רוצות לקבל את החיסונים. האם יש להתחשב ברצונן של הילדות?


לאחרונה דן בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בסכסוך שהתחולל בין בני זוג שהתגרשו, בכל הנוגע לחיסון שלוש הבנות הקטינות שלהם, בגילאים 15, 12 ו-11. האב התנגד לכך שיקבלו את החיסון, ואילו האם ביקשה לחסנן, ולכן הגישה האם בקשה לבית המשפט כדי שיאשר את מתן החיסון ללא הסכמתו של האב.


במסגרת ההליך מונה אפוטרופוס לדין על ידי בית המשפט אשר הציג את עמדת הילדות ואף בחן מהי האפשרות הטובה ביותר עבורן על סמך ההמלצות הרפואיות הרלוונטיות. אז התגלה כי הילדה הגדולה בת ה-15 אינה מעוניינת לקבל את החיסון, אך שתי אחיותיה הצעירות מעוניינות להתחסן ואף חוששות מההשלכות העלולות להיגרם מכך שלא יחוסנו.


האפוטרופוס לדין המליץ לבית המשפט לחסן את כל הילדות, משום שזו טובתן, והבהיר כי מדובר אף בטובתה של האחות הגדולה למרות התנגדותה הלא מבוססת לכך.


מדוע האב התנגד לחסן את בנותיו, ולמה האם ביקשה שיקבלו את החיסון?


במסגרת הדיון המשפטי טען האב כי מתן החיסון אינו בהכרח משקף את טובתן של הילדות, וכי המלצותיו של משרד הבריאות הן כלליות ומבוססות על דאגה לכלל הציבור ובפרט לאוכלוסיות המצויות בסיכון, אך אינן בוחנות את טובתן הספציפית של הילדות.


עוד טען האב כי ייתכן שהחיסון עלול לגרום לנזק עתידי שעדיין לא ידוע, וכי בין כה וכה יעילותו של החיסון אינה גבוהה. בסיום דבריו הדגיש כי בקשתה של גרושתו לחסן את הבנות בניגוד לדעתו פוגעת בזכויותיו ההוריות אשר מפורטות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.


מצדו השני של המתרס, טענה האם כי מתן החיסון הוא לסברתה טובתן של הילדות, כך על פי המלצותיהם של גורמי הרפואה המקצועיים, רופא המשפחה ומשרד הבריאות. בהתאם לנתונים שפורסמו ושעליהם הסתמך גם האפוטרופוס לדין, מדובר בחיסון עם יעילות גבוהה במניעת תחלואה קשה, וכן קיים חשש גדול יותר מפני תופעות הלוואי של הווירוס מאשר מתופעות הלוואי של החיסון.


האפוטרופוס לדין אף הוסיף כי הבידודים הרבים הצפויים לילדים שלא חוסנו, אשר עלולים להוביל לתחושות נפשיות קשות ולפגוע בקשרים חברתיים, מצדיקים גם הם את מתן החיסון לשלוש הילדות.


מתי בית המשפט מוסמך להתערב בסמכויות ההורים?


על פי חוק הכשרות המשפטית, זכותם וחובתם של ההורים היא להחליט החלטות לטובתם של הילדים. התערבותם של גורמים חיצוניים בזכותם הבסיסית של ההורים מתבצעת רק במקרים חריגים, כאשר ההורים או אחד מהם אינו מקיים את חובותיו.


בפסיקה נקבע כי המלצות משרד הבריאות בנוגע לחיסונים בכלל ולחיסוני הקורונה בפרט, הן המלצות חד משמעיות עבור כל ילדי ישראל אשר מבוססות על מחקרים של גורמים רפואיים מקצועיים.


השופט הבהיר כי ההמלצה לחסן את הילדים כנגד נגיף הקורונה מקבלת משנה תוקף בתקופה האחרונה לאור התפרצות וריאנט האומיקרון, וכי האב לא צירף כל עמדה רפואית מקצועית אחרת אשר יכולה לסתור או להעמיד בספק את המלצת משרד הבריאות.

 

יש לך שאלה?

פורום גירושין


על כן, השופט החליט כי חיסון הילדות ישמור על בריאותן והוא לטובתן. הוא אישר את בקשתה של האם וקבע כי היא רשאית לחסן את הבנות גם ללא הסכמתו של האב. עם זאת, הוחלט שלא לחייב את האחות הגדולה בהתחסנות, אלא אם כן היא תסכים לכך.

 

תלה"מ 55947-09-20