לאחרונה נדרש בית משפט השלום בבת ים להכריע בעניין תביעה אזרחית שהגישה אישה בתחילת שנות ה-60 לחייה, כנגד גבר בשנות ה-50 לחייו, בטענה שתקף אותה מילולית במהלך ויכוח שאליו נקלעו ברחוב, תקיפה שהותירה בה נזקים נפשיים.


הרקע לתביעה זו היה מפגש אקראי בין הגבר והאישה, מבלי שהייתה ביניהם היכרות מוקדמת, באחד מרחובותיה הראשיים של תל אביב. השניים היו עדים לתאונת דרכים שהתרחשה סמוך אליהם, והחלו להחליף דברים באשר לגורם האחראי לאותה תאונה. השיחה ביניהם התדרדרה במהירות לוויכוח סוער, כאשר בשלב מסוים הטיח הגבר עלבונות באישה, חתך את צמיגי האופניים שלה ונמלט מהמקום. הוא הורשע בהליך פלילי בעבירת היזק לרכוש אך זוכה מעבירת איומים.


התביעה הוגשה בגין תקיפה והטרדה מינית, אך בית המשפט דחה את העילות הללו וקבע כי הזכאות לפיצויים נקבעה בגין עלבון ומפח נפש


בתביעה שהגישה האישה, היא דרשה פיצויים בגין תקיפה והטרדה מינית. היא טענה כי הגבר גידף אותה ובין היתר כינה אותה במילים הקשורים למיניותה, ואילו הגבר הכחיש את כל הטענות שהופנו כלפיו, וטען כי כבר שילם לה עבור הנזק שנגרם לה בעקבות חיתוך האופניים.


מומחית מתחום הפסיכיאטריה אשר מונתה על ידי בית המשפט קבעה כי האישה נותרה עם נכות נפשית בשיעור של 6.5% מהאירוע. בחינת הדברים הביאה את השופטת למסקנה כי לא מדובר בתקיפה ולא בהטרדה מינית, אולם לא ניתן להתעלם מהנזק הנפשי שנגרם לתובעת מהתנהגותו הבריונית של הנתבע. לאור זאת נקבע כי האישה זכאית לפיצוי עבור עלבון ומפח נפש, והגבר ישלם לה סכום של 20 אלף שקלים, וכן יישא בהוצאות שכר טרחת עורכי דינה בסך של 4,000 שקלים.


בית המשפט: אי אפשר להתעלם מהנזק הנפשי שנגרם לאישה בעקבות התנהלותו הבריונית של הגבר


במסגרת פסק הדין ציינה השופטת כי ההליך הפלילי אשר התנהל כנגד הגבר בעקבות אותו אירוע נחשף בפניה רק בחלקו, וכן כי רק התובעת והנתבע העידו בפניה אך אף אחד מהם לא זימן לעדות אנשים נוספים אשר נכחו במקום.


מכל מקום, בהכרעת הדין הפלילי קבע בית המשפט כי אין מספיק ראיות באשר לאיומים שהשמיע הגבר, כפי שטענה כנגדו האישה, ולכן זיכה אותו מעבירת האיומים. כמו כן נקבע כי הוא אכן חתך את צמיגי האופניים שלה, והוא הורשע בגרימת נזק לרכוש במזיד. במסגרת גזר הדין הוטל עליו מאסר על תנאי והוא נדרש לפצות את האישה ב-500 שקלים.


על פי תוצאות ההליך הפלילי, ההרשעה חלה רק בנוגע לנזק שנגרם לאופניים. אך התביעה כאן מתמקדת בתקיפה ובהטרדה מינית וכלל אינה מציינת את הפגיעה באופניים כעילה לפיצויים. על כן, בדקה השופטת האם התובעת הצליחה להוכיח כי אכן נגרם לה נזק בעקבות תקיפה או הטרדה מינית.


מהי ההגדרה החוקית לתקיפה ולהטרדה מינית, וכיצד מוכיחים תקיפה או הטרדה מינית בתביעה אזרחית לפיצויים?


על פי פקודת הנזיקין, תקיפה היא שימוש בכוח באופן מכוון כנגד גופו של אדם, ומבלי שאותו אדם מסכים לכך. במקרה זה, לא אירעה פגיעה בגופה של האישה, ולכן לא מדובר בתקיפה. השופטת הדגישה כי נזק לרכוש או תקיפה מילולית אינם מהווים תקיפה בהתאם להוראות החוק.


בתביעתה התייחסה האישה גם להטרדה מינית בשל מילות גנאי שכינה אותה הנתבע, אשר מתייחסות למיניותה ולנטייתה המינית. החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר התייחסות מבזה הנוגעת למיניותו של אדם כהטרדה מינית המזכה בפיצויים, גם אם לא מתקיים מגע פיזי. ואולם, הגבר הכחיש כי כינה אותה במילות גנאי, והתובעת עצמה לא הציגה ראיות או עדים אשר יוכלו להוכיח את טענותיה.


השופטת הדגישה כי גם אם האישה הייתה מוכיחה כי המילים אכן נאמרו, הן אינן מהוות הטרדה מינית בהתאם ללשון החוק - השניים לא הכירו לפני אותו מפגש, והגבר כלל לא ידע מהי נטייתה המינית של התובעת, ומכל מקום מדובר באירוע בודד ויחיד. המילים לא נאמרו כדי לבזות אותה מבחינה מינית, כך קבעה השופטת.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


ואולם, בסופו של דבר קבעה השופטת כי אכן נעשה כאן עוול, וכי על הגבר לפצות את האישה עבור הנזק הנפשי שנגרם לה בעקבות התבטאויותיו. הוא חויב לשלם לה סכום של 20 אלף שקלים, וכן לשלם עבור הוצאות המשפט שלה סכום נוסף של 4,000 שקלים.

 

ת"א 64538-10-18