זיכוי לאחר הרשעה באיומים: למה התקבל ערעורו של גבר אשר איים על חתנו?

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי מרכז לוד בערעור שהגיש גבר לאחר שהורשע בעבירת איומים, לאחר שהתבטא באוזניו של קרוב משפחה של חתנו, בזמן שזה היה פרוד מבתו של המערער ובתחילתו של הליך גירושין, ואמר לו כי ימות עבור בתו וכך גם אנשים אחרים. המערער טען כי היה שרוי במצוקה ודבריו לא נאמרו כדי להפחיד את חתנו או לאיים עליו, ומכל מקום דבריו לא נאמרו לחתן ואף לא הגיעו אליו כלל. בנסיבות אלה, טען המערער, הוא לא ביצע עבירת איומים כלל.

הרכב של שלושה שופטים דן בערעור, ומתח ביקורת על הניסוח של כתב האישום אשר הוגש כנגדו, אשר מתייחס לכך שהמערער איים למעשה על החתן, אולם אמר את דבריו באוזניו של גיסו של החתן ולא באוזני החתן עצמו. לא הוצגה כל ראיה לכך שהדברים הגיעו לאוזניו של החתן. לאור זאת הוחלט לקבל את הערעור ולבטל את ההרשעה, והמערער זוכה מעבירת האיומים שיוחסה לו בכתב האישום.

האם ניתן להרשיע בעבירת איומים כאשר המאיים התבטא באוזני אדם אחד במטרה לאיים על מישהו אחר שלא היה נוכח במקום, ולא נחשף מעולם לדברי האיום?

המערער הוא אביה של אישה אשר נקלעה למשבר זוגי עם בעלה, ביקשה ממנו לחתום על הסכם גירושין אולם הוא סירב לכך. על רקע הסכסוך בין בני הזוג, בשנת 2021 פגש המערער את גיסו של חתנו - בן זוגה של אחות החתן. באותו מפגש אמר המערער לגיס, בעודו נסער ובוכה, כי כדאי שהחתן יזדרז עם החתימה על המסמכים, אם הוריו לא רוצים להחליף לו חיתולים בלילה. הגיס ביקש ממנו להירגע, והמערער הוסיף ואמר כי אם יצטרך למות עבור בתו הוא יעשה זאת, וכך גם אנשים אחרים.

בגין אמירות אלה הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים כלפי חתנו. הוא הורשע בביצוע העבירה, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן הוא חויב לשלם פיצויים לחתנו בסך של 2,000 שקלים ולחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה זו להבא. במהלך ההליך הפלילי אשר נוהל נגדו, הכחיש המערער את האמירות שיוחסו לו.

הגיס אשא המערער אמר לו את הדברים העיד במהלך המשפט כי המערער היה נסער ולכן לא לקח את דבריו ברצינות. כמו כן העיד הגיס כי סיפר על התקרית לאשתו ולהוריה, אך לא מסר כי הדברים נאמרו לחתן עצמו - הגבר אשר כלפיו הושמעו האיומים. אביו של החתן העיד כי שמע את הדברים מפיו של הגיס, אך גם הוא לא העיד כי העביר את האמירות לחתן עצמו. עדותה של אחות החתן חזרה על אותם דברים. כלומר, אף אחד משלושת עדי התביעה לא ציין כי דברי האיום הועברו לחתן. החתן עצמו כלל לא העיד במשפט.

מדוע הוחלט להרשיע את המערער בגין עבירת איומים, ולמה הוחלט לבטל את הרשעתו במסגרת הערעור?

כאמור, בהליך הקודם שהתנהל כנגד המערער הוא הורשע, לאחר שבית המשפט קיבל את עדותו של הגיס וקבע כי היא מהימנה ומדויקת. גרסתו של הגיס חוזקה על ידי עדותה של אשתו - אחותו של החתן, אשר תאמה את דבריו. כמו כן דחה בית המשפט את עדותו של המערער אשר הכחיש את הדברים, וקבע כי דברי האיום שהשמיע אכן נאמרו על ידו.

בהליך הערעור, המערער לא הכחיש עוד שהדברים נאמרו, אלא טען כי אמר את הדברים בשל מצוקה שחש וסערת הרגשות שעברה עליו, ולא במטרה לאיים על חתנו או להפחיד אותו. עוד טען כי מדובר בזוטי דברים, ומכל מקום חתנו כלל לא שמע את הדברים.

על פי חוק העונשין, עבירת איומים מתבצעת כאשר ישנו איום בפגיעה באדם בכל צורה שהיא, מתוך כוונה להקניט או להפחיד את המאוים, כאשר מתקיימת מודעות לעצם העובדה שמדובר בדברי איום. במקרה שדברי האיום נאמרים לאדם אחד אך המאוים הוא אדם אחר, החוק דורש שהמאוים יקלוט את הדברים.

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

במקרה זה קבעו השופטים כי נפל פגם בניסוח כתב האישום, מאחר שלא נטען בו כי החתן קלט את דברי האיום שהשמיע המערער בפני גיסו. כמו כן לא הובאה כל עדות או ראיה לכך שהחתן אכן שמע את הדברים. בנסיבות אלה, קבעו השופטים, יש לקבל את הערעור, לבטל את ההרשעה ולזכות את המערער מהעבירה שבה הורשע בהליך הקודם.

ע"פ 28809-07-22