לאחרונה בית משפט השלום בראשון לציון פסק פיצויים של כמעט 600 אלף שקלים לאדם שנפגע בתאונת דרכים וסבל מנזקים גופניים, נפשיים ותפקודיים. התובע, אב לשמונה ילדים שהיה בן 55 במועד התאונה, נפגע בשנת 2019 כאשר רכבו התנגש ברכב שעמד בצד הדרך.
התביעה הוגשה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב, והמחלוקת המשפטית התמקדה בשיעור הנזק. השופט קבע לנפגע נכות רפואית כוללת של כמעט 35% ונכות תפקודית של 30%. הפיצויים כוללים הפסדי שכר, גריעה מכושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני. חברת הביטוח חויבה גם בהוצאות המשפט בסך של 90 אלף שקלים.
הנפגע סבל מפגיעות מורכבות בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי, אשר פגעו גם ביכולותיו התפקודיות
הגבר פונה באמבולנס מזירת התאונה לבית החולים והתלונן על קשיי נשימה וכאבים בחזה, ביד שמאל, בצוואר ובגב. בבית החולים אובחן שבר בעצם בית החזה והוא אושפז למשך יומיים. בהמשך החל לסבול מכאבי ראש, סחרחורות ובלבול בדיבור.
לצורך בחינת נכותו מונו על ידי בית המשפט מומחים רפואיים בארבעה תחומים. בתחום האורתופדיה נקבעה לו נכות של 9.75% בגין הגבלות תנועה בעמוד השדרה. בתחום הפסיכיאטריה נקבעה לו נכות של 7.5% בגין הפרעת הסתגלות עם תסמינים דיכאוניים. בתחום הנוירולוגיה נקבעה לו נכות של 2.5% בגין כאבי ראש. הנכות הגבוהה ביותר נקבעה בתחום אף אוזן גרון - 20% בגין סחרחורות. הנכות הכוללת נקבעה על 34.88%.
עיקר המחלוקת בין הצדדים התמקדה בתחום אף אוזן גרון. המומחה הרפואי ביסס את חוות דעתו על בדיקה שהדגימה חולשה משמעותית בשמיעה ובשיווי המשקל. מנגד, חברת הביטוח טענה שהנפגע נצפה בחקירה פרטית כשהוא מתהלך ללא מקל הליכה, נכנס לרכב ועולה במדרגות ללא קושי. השופט קבע שסרטוני החקירה מתעדים קטע מצומצם ואקראי ואינם יכולים לשקף את מצבו הרפואי בכללותו.
כיצד נקבע שיעור נכותו התפקודית של הנפגע?
התובע טען לנכות תפקודית בשיעור של 50% וטען שנאלץ להפסיק לעבוד לתקופות מסוימות ושכרו נפגע באופן משמעותי. מנגד, חברת הביטוח טענה לנכות תפקודית בשיעור של 10% בלבד וטענה שהתובע סובל בעיקר מבעיות שאינן קשורות לתאונה כמו הפרעת דום נשימה בשינה והשמנה.
השופט מצא שאכן חלו שינויים תעסוקתיים בחיי הגבר, אך לא ניתן לקשור את כולם רק לתאונה. עם זאת, הוא קבע שלתובע נותרו מגבלות משמעותיות וטענותיו בדבר סחרחורות וחוסר יציבות סבירות ומתיישבות עם הממצאים הרפואיים. השופט הדגיש שסחרחורות מתאפיינות בהופעה לסירוגין ובעוצמה משתנה, כך שהתנהלות נקודתית ללא עזרי הליכה אינה מלמדת על היעדר מגבלה. השופט קבע לו נכות תפקודית בשיעור של 30%, נמוכה במעט משיעור הנכות הרפואית.
מה הוביל לקביעת גובה הפיצויים בסך של כמעט 600 אלף שקלים?
הנפגע עתר לפיצויים של 363 אלף שקלים בגין הפסדי שכר בעבר, כולל אובדן ימי מחלה, אי יכולת להשתתף בפרויקטים ופיטורים ממקומות עבודה. השופט קבע שכר בסיס של כ-12 אלף שקלים לחודש, ופסק פיצויים של 47,148 שקל בגין אובדן ההשתתפות בפרויקט. עיקר הפיצוי ניתן בגין הפסדי שכר החל משנת 2022, כאשר השופט מצא שחל שינוי משמעותי בהכנסות בתקופה זו. הפיצוי הכולל לתקופת העבר הסתכם ב-253,675 שקל.
מעבר לכך, השופט קבע אף שהנכות הרפואית אינה גבוהה, יש לה השפעה על כושר ההשתכרות של הגבר. הפיצוי בגין גריעה מכושר ההשתכרות נקבע על בסיס שכר של כ-12 אלף שקלים לחודש ושיעור נכות תפקודית של 30% עד גיל 67. הפיצוי כלל גם הפסדי פנסיה בשיעור 12.5% והסתכם ב-231,568 שקל.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
בנוסף להפסדי השכר, השופט פסק פיצויים בגין עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני. הפיצוי בגין עזרת הזולת נקבע בסך של 40 אלף שקלים לעבר ולעתיד. הפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות נקבע על סך של 7,000 שקלים, כאשר השופט ציין שלא כל ההוצאות מכוסות על ידי קופת החולים. הנזק הלא ממוני נקבע על סך של 60 אלף שקלים, על בסיס שיעור הנכות הרפואית ושלושה ימי אשפוז.
הפיצויים הכולל הסתכמו ב-592,243 שקלים. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין בסך של 90 אלף שקלים.
ת"א 24721-01-22
