חוק בתי המשפט מסמיך שופט שהרשיע נאשם לדון בתביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה וכך הוא מורה:


" הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המוטב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לעניין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום."


כפי שעולה מהסעיף הנ"ל, תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת כתביעה נגררת להרשעה בפלילים בהתקיים יסודות הסעיף, ומהם בין היתר:


1. שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.


2. פסק הדין האמור מרשיע את הנאשם.


3. שהתביעה האזרחית תוגש בפני השופט שהרשיע בתיק הפלילי - וזאת לפי בקשת מגיש התביעה.


בסעיף זה מוצעת דרך נוספת, שיש בה למנוע כפילות הליכים ולחסוך בזמנו של בית המשפט, והיא לאפשר העברת תביעה אזרחית, שנתגבשה תוך ההליכים במשפט פלילי, לשופט שפסק במשפט הפלילי וקבע את המסקנות שבו.


התובע האזרחי אינו צד להליך הפלילי ואינו רשאי להתערב בו, ואילו הריכוז המבוקש מושג: השופט הבקי בעניין, שקבע את העובדות והסיק את המסקנות, הוא שיפסוק גם בשאלת האחריות לנזק, כשהעניין כולו טרם נשכח ואינו מצריך בירור חדש.


מכאן, שסעיף זה לא בא לשרת דווקא את ענינו של התובע שנפגע על ידי מעשה העבירה שבגינו הורשע הנתבע, אלא - ואולי, בעיקר - לשרת את ענינו של בית המשפט על ידי מניעת הידיינויות ועל ידי חיסכון בזמן.


כאשר ביהמ"ש מוצא שהנאשם עשה את המעשה, נשוא האישום והרשיעו יחשב פסק הדין כראיה במשפט אזרחי. תנאי זה לא סתם נדרש. הרשעה בפלילים חייבת כידוע להישען על ראיות אשר הוכחו מעבר לכל ספק סביר. זה השיקול המונח ביסוד הכשרתה של הרשעה כזאת כראיה לפי הסעיף הנ"ל בהליך אזרחי, שהרי בו נדרשת הכרעה אך על יסוד מאזן הסתברויות בלבד.


גם אם התביעה לא הוגשה בפני השופט שהרשיע את הנאשם ולפיכך לא ניתן לנהל את התביעה האזרחית כתביעה נגררת לתביעה הפלילית פקודת הראיות מורה כדלקמן:


" הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי."


כפי שעולה מהסעיף, ישנם שלושה תנאים לקבילות פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי והם:


1. פסק דין חלוט במשפט פלילי: הכוונה לפסק דין הניתן בסוף משפט פלילי, ושאין עליו ערעור.


2. פסק הדין מרשיע את הנאשם.


3. שאחד מבעלי הדין במשפט האזרחי הוא "המורשע, או חליפו, או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק."


כאמור, מה שמתקבל כראיה מתוך פסק הדין הפלילי הם הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי, לרבות הממצאים העובדתיים המבוססים על מהימנות ומשקל ראייתי, וגם מסקנות משפטיות שמתחייבות מהממצאים האמורים - וכל זאת כראיה לכאורה.


דוגמא להליך זה היו מקרה בו תובע, יליד שנת 1957, מורה במקצועו, הגיש בבית המשפט "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" נגד הנתבעים, לאחר שאלו הורשעו בתקיפתו של התובע במסגרתה תבע לחייבם לשלם לו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בגין האירוע .
שלושת הנתבעים הועמדו לדין על כך שהגיעו אל מקום האירוע כאשר " בליבם החלטה להיפרע מן המתלונן על פציעתו הקשה של בן משפחתם" כשהם מצוידים בסכין ומקלות ומיד פתחו בתקיפת התובע. מן המתואר בגזר הדין עולה כי הנתבע מס' 1 חתך את התובע בראשו באמצעות סכין, הנתבע מס' 2 חתך את התובע בחזהו באמצעות סכין ואילו כל שלושת הנתבעים המשיכו והכו את התובע במקלות שאחזו בידיהם, תוך שהינם פוגעים בגופו.


השלושה הורשעו, כאמור, בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.


התובע אושפז למשך יומיים לאחר האירוע ובהמשך נעדר מעבודתו למשך 4 חודשים, בסופם חזר לעבודה.


בית המשפט קבע כי לאחר עיון בחוות הדעת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, בשים לב למהות הפגיעה ונסיבותיה, תקופת אי כושר רלוונטית, אחוזי נכות רלוונטיים ומידת שיעורם התפקודי, גילו של התובע בעת האירוע, מועד האירוע הוא חייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 65,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד.

 


עודכן ב: 16/01/2017