קיימת הבחנה בין הליכים שהחלו לפני 15.9.2019 לבין הליכים שהחלו אחרי 15.19.2019.

 

לפני 15.9.19 היה קיים הליך פשיטת הרגל שמוכר לכולם שמוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.
 
הליכי פשיטת הרגל מחולקים לארבעה שלבים עיקריים: בקשת פשיטת רגל, צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר.
 
בפשיטת רגל כל התיקים מתנהלים בבית המשפט המחוזי ואם בית המשפט בתחילת ההליך לא נותן צו כינוס אזי ההליך מסתיים. פעולתו של צו הכינוס היא לעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל. משניתן צו כינוס, חלות על החייב מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שהחייב לא יצבור חובות נוספים.
 
לאחר מתן צו כינוס מכריזים על החייב כפושט רגל ולבית המשפט קיים שיקול דעת אם להכריז זאת.
 
משניתן צו פשיטת רגל, מגיעים ללב-לבו של ההליך: איסוף נכסי החייב מחד וחלוקתם לנושיו מאידך, באמצעות תביעת חוב.
 
הליך פשיטת הרגל מגיע לסופו כאשר החייב מקבל צו הפטר וזאת כאשר בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן לשלם שולם או שאין עוד תועלת בהמשך ההליך.
 
קיימת האפשרות להגיע להסדר נושים, הסדר נושים משנה את תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, לרוב על דרך של הפחתת סכום החוב או דחיית מועד ההחזר שלו. הנושים יוצאים מההליך עם מערך חדש של זכויות כלפי החייב.
 
אחרי 15.9.19 נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דבר שביטל את פקודת פשיטת הרגל.
 
הרפורמה יצרה מספר שינויים וביניהם הבחנה בין חובות מעל 150,544 ₪  לבין חובות מתחת ל150,544 ₪ .
 
כאשר מדובר על חוב בגובה של עד 150,544 ₪  אזי ההליך יתנהל במערכת ההוצאה לפועל וחובות מעל ל150,544 ₪ יתנהלו בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ותחת פיקוחו של בית משפט השלום. חובות של תאגידים ימשיכו להתנהל בבית משפט מחוזי.
 
יתרון גדול של הרפורמה הוא השמת דגש על שיקום החייב או הבראת החברה והגבלת תקופת ההליך לתקופה של עד 4 שנים להבדיל מפשיטת רגל שההליכים היו נגררים שנים על גבי שנים. אפילו במקרים מיוחדים צו הפטר יכול להינתן אחרי 18 חודשים.
 
החוק החדש יוצר הבחנה בין חייבים אשר פעלו בתום לב ונכנסו לחובות עקב מצוקה כלכלית וטעויות נטולות זדון לבין חייבים שנהגו ברשלנות או נטלו סיכונים פזיזים או יצרו חובות בזדון.
 
לממונה על חדלות הפירעון הוקנו סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמסתירים נכסים או מנסים לנצל לרעה את ההליך.
 
עוד יתרון של החוק הוא הפחתה בסך 25% מדין הקדימה לו זכאים נושים בעלי שיעבוד צף על נכסי החייב לטובת כלל הנושים והפחתה בהיקף נרחב מדין הקדימה בגין חובות מס למדינה.
 
יש לומר כמה מילים על הממונה על חדלות פירעון, הממונה הוא הגורם המנהלי של המדינה שאחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון. הממונה בין היתר מוסמך לתת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון והפטר בבקשות שונות. הממונה הוא יחידה במשרד המשפטים אשר פועל מכוח כוח חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

מטרת הכתובים באתר אינם בשום אופן לשם יעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, והשימוש בהם באחריות בלעדית של הקורא.

הכתובים באתר מהווים תיאורים כללים בלבד ובלתי מחייבים.