יצירתה של הפרדה בחקיקה ביחס לזכויות נשים ככלל, ובהקשר של יחסי תעסוקה בפרט נובעים הן כתוצאה מהיבטים והתמודדויות פיזיות ומשפחתיות של נשים מעצם היותן כאלה, והן לאור מעמדן ההיסטורי של נשים כבעלות זכויות מוחלשות ובלתי שוות בחברה, ובשוק העבודה בפרט.


ייסודן של זכויות נשים בעבודה


עיקרן של זכויות נשים בעבודה מעוגנות בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, שהינו חוק ותיק למדי, אשר התפתח רבות עם השנים והכיל מספר תיקונים. עיקריו של החוק הנ"ל כוללים, בין היתר, איסור ו/או הגבלה על עבודת נשים בתהליכי יצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לפגוע בבריאות האישה או בפוריותה, הקלות במקרים של טיפולי פוריות, הפלות ושמירת הריון, מתן חופשת לידה בת 26 שבועות (או קצרה יותר, לבחירת האישה), הארכת חופשת לידה במסגרת חל"ת, שעת הנקה יומית, איסור פיטורין בהריון ובחופשת לידה וכו'.

 

שינויים ויצירת זכויות מעוגנות נוספות של זכויות נשים בידי המחוקק


לחקיקה מקיפה זאת, על שלל תיקוניה הצטרפו גם חוקים ספציפיים נוספים עם השנים ועם התמורות והשינויים במעמד האישה בישראל. ההכרה בתפקידה הכפול של האישה בשוק העבודה, הן כעובדת והן כאם, כפי שצוין לעיל, הובילה לחקיקה של מספר חיקוקים אשר העניקו זכויות בלעדיות לנשים עובדות. כך, לדוגמא, נחקק חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, אשר נועד לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין אישה לבין גבר, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. חוק זה מתיר ומעודד מתן העדפה מתקנת לתיקון הפליה קודמת או קיימת של נשים, וכן קובע כי יש להבטיח ייצוג הולם לנשים במסגרת הגופים הציבוריים המפורטים בחוק. דוגמאות מרכזיות לחקיקות המעגנות זכויות נוספות של נשים בעבודה הן חוק גיל פרישה, אשר מאפשר לאשה לפרוש מעבודתה מרצונה בין הגילאים 62-65 (בהתאם לתנאים מסוימים ושנת לידה) בעוד שהגבר יכול לפרוש מעבודתו רק בגיל 67 (שהינו גם גיל פרישת החובה לשני המינים).


כמו כן, פקודת מס הכנסה מעניקה חצי נקודת זיכוי נוספת לאישה, ונקודות נוספות לאם לילדים, ואילו חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1954 פוטר עקרת בית, נשואה או ידועה בציבור, שנשואה למבוטח, מדמי ביטוח לאומי. חוקים בולטים נוספים וחשובים לציון הם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אשר אוסר אפליה בין העובדים או דורשי העבודה מנימוקים שונים הקשורים בין היתר להבדלים על פי מין, כגון הריון, טיפולי פוריות, וטיפולי הפריה חוץ-גופית. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, קובע שוויון בשכר לעובד ולעובדת הממלאים תפקידים שהינם בעלי משקל שווה, ולרבות מבחינת כישורי העובד, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצועם ומבחינת סביבת העבודה שמעניק המעסיק.


החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, הוא חוק חשוב מאוד בייחוד בשנים האחרונות וניתן דגש גבוה מאוד לאכיפתו במקומות העבודה, כאשר הוא נועד לאסור על הטרדה מינית במקום העבודה, לקיים מנגנוני אכיפה ומניעה ולקדם שוויון בין המינים.