הכרה בפגיעה נפשית אשר ארעה בזמן השירות הצבאי על ידי קצין התגמולים

לרוב חיילי צה"ל אשר נפגעים בזמן שירותם הצבאי סובלים מאחת או יותר מהפגיעות הבאות:

א. תסמונת פוסט טראומטית., Post traumatic syndrome .

ב. חבלת ראש post concussion syndrome .

ג. מחלות נפש אחרות.

לכל אחת ואחת מן התסמונות הסימנים הייחודיים לה , ולכל אחת ואחת מן התסמונות הבעיות והמורכבות שלה.

Post traumatic syndrome

לרוב חייל צה"ל שלכה בתסמונת פוסט טראומתית , P.t.s.d ,עבר אירוע טראומטי בו הייתה סכנה אמיתית , ממשית , מוחשית ,מאיימת לחיים , כדוגמת: הפצצה אווירת , הפגזה , הפתעה פתאומית של מחבלים וכוחות מזוינים אחרים.

ישנם מצבים נוספים כדוגמת הרג חברים , תוך שאותו חייל לוקח על עצמו את האשמה להרג החברים,  כשהוא מאשים את עצמו בכך שהם מתו , והוא נשאר בחיים . או כשהוא מתאבל על אותם חברים אשר נהרגו בלי לחוות תחושת אשמה למותם.

מצבים נוספים הם גם מראות טראומטיים אחרים של פצועים הרוגים , אשר קרובים מבחינה רגשית לנפגע , וגורמים לו לטראומה.

ישנם מצבים פחות ברורים והם סכנה לחיים אשר נשקפת רק מעצם ההמצאות באזור מלחמה , כדוגמת השרות בשטחים או השרות בלבנון, בו למעשה האיום אשר נשקף לחיים הוא לא מוחשי אבל השהייה באזור כזה יוצרת תחושת דריכות.

ישנם חיילים בוגרי יחידות מיוחדות , אשר התפקיד הצבאי, באותן יחידות מיוחדות , לדוגמא: יחידות המסתערבים למיניהם , גורם לאותם חיילים ללקות בתסמונת פוסט טראומטית.

ישנה קשת שלמה של מצבים אשר יכולים לגרום לחייל ללקות בתסמונת פוסט טראומטית, אבל כפי שהדברים יובאו בהמשך, הבעיה העיקרית בפגיעה מסוג תסמונת פוסט טראומטית, איננה ההכרה של קצין התגמולים, אלה ההכרה של החייל ובני משפחתו בכך שאותו אדם / חייל סובל מתסמונת פוסט טראומטית , דבר שלעיתים לוקח שנים בגלל הדחקה הטיביעית של מאורעות טראומטיים על ידי זה שחווה אותם. .

Post concussion syndrome

חבלה נוספת הנה חבלה אשר קרויה טראומה שלאחר זעזוע מוח, או post concussion syndrome . המדובר בתסמונת שהיא נפוצה ביותר, המתרחשת בעקבות זעזוע מוח, אשר גורם לאיבוד הכרה לעיתים לימים , לעיתים לשעות לעיתים לזמן קצר , או לערפול חושים , או לעיתים בכלל לא מתרחש איבוד הכרה. האדם שלוקה בתסמונת זו סובל מצירוף של סימנים אשר מקשים מאוד על תפקודו היום יומי.

 

פגיעה זו נפוצה בעיקר בתאונות דרכים בהם החייל / האדם נחבט בראשו , או בפגיעות הדף כאשר אדם עקב פיצוץ עף, ומקבל מכה בראש. הקושי בתסמונת זו הוא בעיקר בזיהוי שלה, בין השאר מאחר והסימנים של התסמונת הם סימנים יחסית די טריוויאליים , כגון כאבי ראש הכאות , בחילות עם רצון להקיא , איבוד זיכרון, ועוד סימנים נוספים. הדעה הרפואית הנירוכירוגית הרווחת , יש לומר בטעות , היא שלאחר זמן קצר, אצל רוב האנשים שלקו בתסמונת זו המצב משתפר.

מחלות נפש אחרות

מחלות נפש שפורצות בזמן השרות הצבאי נחלקות לסוגים רבים ומגוונים ממחלות אשר מאופיינות בחרדה כללית , עד מחלות כגון סכיזופרניה , מאניה דפרסיה , או יתר המחלות . במקרה זה בדרך כלל החייל יגיע יחסית די מהר למתקן אשפזו והאבחון הוא יחסית הרבה יותר קל, אם כי הדברים הם לא חד משמעיים בין השאר מאחר וככל שעסקינן בתחום הנפש אין אינדיקציות ודאיות להערכת קיומן של מחלות כאלה ואחרות ו/או לסיווגים של מחלות.אלה, לכן חשוב במקרה של ספק לקבל חוות דעת רפואית נוספת , והדבר לא ממש יקר.

כללית האבחנה הרפואית הפסיכיאטרית מתבססת בעיקרה על שני ספרים אשר נקראים D. S. M או הקוד האמריקאי לצורך אבחון מחלות נפש, וה I.C.D אשר מהווה את הקוד האירופי לסיווגם ואבחונן של מחלות הנפש. בעיית הבעיות באבחון מחלות נפש נובעת בראש ובראשונה מהעדר האימפריות שבאבחנה , המאבחן תלוי כל כולו בעיקר בדברים שאומר לו הנבדק.

לעיתים הנבדק יכול לומר לבודק מה הוא מרגיש אך מחמת מחלת הנפש ממנה הוא סובל הוא לא זוכר את האירוע אשר קדם להופעתה של מחלת הנפש ממנה כאמור הנבדק סובל. הדבר קורה מחמת ההדחקה אותה מדחיק, שלא מרצון, הנבדק , כחלק ממנגנון ביולוגי, את האירוע שקדם לפריצתה של מחלת הנפש ממנה סובל הנבדק. הדחקה זו היא הגורם הבסיסי ביותר לקושי באבחנתן של מחלות הנפש, ולטעויות לא קטנות באבחון סיווג וטיפול במחלות אלו, כמו גם לאי הגשת תביעה לקבלת זכות נכות מקצין התגמולים שכן בהעדר ידיעה על הפגיעה והגורם לה לא יכול אותו חייל / נפגע לתובע את זכויותיו.  

לכותב יש ניסיון של כשבע שנים בטיפול בנפגעים פוסט טראומטיים , וכעורך דין הכותב מתמחה בטיפול בתביעות בגין נכות נפשית , ומניסיון הכותב רבים הם האנשים ביניהם, הלקוחות אשר באים בשערי משרדו של הכותב אשר בבדיקה שערך הכותב ללקוח במשרד , בתשאול התברר לכותב וללקוח האירוע הטראומתי אשר הביא לנכות הנפשית ממנה הוא סובל.

למותר לציין כי באחד המקרים אחד מלקוחותיו של הכותב הדחיק במשך 24 שנה את אשר עבר עליו בזמן שירותו במלחמת לבנון הראשונה, דבר אשר הרס את כל עולמו הביא אותו למצב של ירידה מנכסיו , פירוק משפחתו , וירידה כללית במעמדו של מי שהיה עד לפני שירותו במלחמת לבנון הראשונה מנהל בנק.

יאמר כי פסיכיאטר מנוסה אשר בקי באבחון מחלות נפש , לא יצפה כי הנבדק מולו יומאר את אשר ארע לו בזמן השירות הצבאי, אלה הוא פשוט יחקור את עברו של הנבדק, ביחד עם הנבדק, על מנת לאתר אירוע שאליו ניתן לשייך את מצבו הנפשי של אותו נבדק , ההסתמכות על כך שהנבדק ידווח ו/או יומאר או יזכור מה שקרה בזמן מן הזמנים בשירות היא דבר שלא רצוי לצפות לו.

פרט להדחקה ישנו דבר נוסף אשר משותף לכל המחלות הפסיכיאטריות שעתות הן מצטרפות אחת לשנייה ו/או מתפתחות אחת מן השנייה, הדוגמא הקלאסית היא אדם שלוקה בטראומה שלאחר זעזוע מוח עקב פיצוץ , או פגיעת הדף, אליה מצטרפת תסמונת פוסט טראומטית עקב מאורעות טראומטיים שהוא עבר במקביל או באותו זמן  לאירוע אשר גרם לטראומה שלאחר זעזוע מוח ממנו הוא סובל.

 

דוגמא נוספת היא, אירוע פוסט טראומטי אשר הביא למצב שבו לאחריו התפתחה מחלת נפש מסוג סכיזופרניה. כל המחלות אשר מצוינות בשורות אלה אמורות להיות מוכרות על ידי קצין התגמולים , במידה ואלה פרצו / אירעו בזמן השירות הצבאי ועקב השירות הצבאי.

רצוי מאוד שכל חייל שלקה במחלה נפשית בזמן השירות הצבאי , או בתסמונת שלאחר זעזוע מוח יגיש תביעה לקצין התגמולים , וגם שיסתייע בשרותיו של עורך דין שבקי בתחום , ישנם בסך הכל מספר מצומצם של עורכי דין אשר בקיאים בתחום הטיפול בנכי צה"ל ורצוי מאוד להשתמש בהם.

תחילתו של הטיפול בתביעה לקבלת זכות נכות בגין מחלת נפש אשר ארעה בזמן השירות הצבאי ואשר היא אינה ברורה על פניה, היא בדרך כלל בלקיחת חוות דעת ראשונית, וזאת כמובן לאחר שעורך דין שהוא בקי בתחום מתחקר נכונה ומנסה להתחקות אחר הגורמים אשר הביאו לפרוץ מחלת הנפש, תוך הסתייעות גם בקרובי משפחתו של החייל, חשוב מאוד שעורך הדין שמבצע תחקור במטרה להפנות את הלקוח למומחה לחוות דעת ראשונית ינסה להתחקות אחר התפקיד הצבאי של החייל , מקום השרות , מסגרת השרות , ואירועים חריגים בשירות לרבות הרג חברים , או ארועים מסכני חיים אחרים.

חשוב להבחין בין אירוע ברור לאירוע שאינו ברור , אירוע ברור הוא אירוע שיש אפשרות להצביע עליו מבחינת מקום וזמן ומה קרה בו , אירוע שהוא לא ברור הוא בדרך כלל מצב בו לא ניתן להצביע על אירוע ספציפי בין משום שהוא לא היה ובין משום שהחייל לא זוכר אותו , אולם ברקע הדברים עולים תנאי שירות קשים אשר מתקשרים למצב הרפואי פסיכאטרי של החייל.

ההבדל בין אירוע ברור ולאירוע לא ברור בטיפול המשפטי של עורך הדין הוא בצורך במספר רב יותר של עדים מתוצהרים במצב שבו האירוע הוא לא ברור כמו לדוגמא בדבר תנאי השירות ובדבר הסיבות אשר יכולות להביא לפריצת התסמונת הפוסט טראומטית.

ככל חוות דעת ראשונית אצל גדולי המומחים לא צריכה לעלות יותר מ2000 ₪ . חשוב להבין שעל החוות דעת הזו להכיל מספר מרכיבים לעניין הקשר הסיבית בין השרות הצבאי לבין המחלה , וכן את ההערכה של אחוזי הנכות המומלצים של הנכה , כמו גם אבחנה של המומחה ממה החולה סובל.

אי הליכה עם חוות דעת מסודרת ומגובה במסמכים רפואיים יכולה להביא למצב של דחיית התביעה וצורך לערער אל וועדת הערעורים , זאת ועוד העדר גיבוי התביעה בחוות דעת יכול להביא להתמשכות ההליכים בתוך קצין התגמולים.

לאחר שהחייל היה אצל המומחה והמומחה קבע שיש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי / נפשי של החייל לבין השרות הצבאי חשוב לפנות למילוי טופס בקשת זכות נכות מקצין התגמולים. מומלץ בחום להיעזר בעורך דין בשלב זה שכן הטופס הוא בסיס התביעה וכל מילה אות או תו בו חשובים ביותר. בפגיעות אשר אירעו זמן רב לפני הגשת התביעה חשוב ביותר בנוסף לחוות הדעת להביא עדים למקרה.

 

הדבר יכול לקצר משמעותית את הטיפול בתביעה שכן קצין התגמולים בדרך כלל מבקש לקבל את העדויות למקרה, אך הדבר לוקח לו זמן רב , לכן איתור עדים על ידי עורך דין , וכן כתיבת תצהיר עדים על ידי עורך דין כבסיס לתביעה הוא נדבך מאוד מאוד חשוב להמשך הטיפול בתביעה.

 

מומלץ בחום לפני שנכתב התצהיר של החייל מבקש הזכות קודם כל לתצהר את העדים ולקחת מהם את הגרסאות לאותם אירועים. חשוב ביותר להבין שחייבת להיות אחידות בין הגרסאות ולכן נדרש תאום בין הגרסאות ועל עורך הדין אשר מטפל בתביעה מוטלת החובה לתאם גרסאות אלה לפני שהתביעה מוגשת לקצין תגמולים.

יצוין כי אנו חיים במדינה קטנה ולאתר עדים זו מלאכה יחסית די פשוטה שע עורך הדין לבצעה.

לאחר שכל התצהירים נחתמו מוגשת התביעה ובנוסף לה חוות דעת המומחה עם חומר רפואי רלוונטי אשר מעיד על מצבו של החייל מבקש הזכות. כל המרכיבים הללו הם מרכיבים מאוד מאוד חשובים לצורך הכרה על ידי קצין התגמולים ויש בהם כדי להביא לייעול הטיפול בתביעה.

 

לאחר שקצין התגמולים מקבל את התביעה הוא מחליט על דחייה או קבלת התביעה , במידה והתביעה נידחת לדוגמא בקביעה של העדר קשר סיבתי , חשוב מאוד להבין שיש מקום לשקול לערער לוועדת הערעורים. הערעור לוועדת הערעורים מתמקד בשאלה משפטית לעניין הקשר הסיבתי והדיון הוא בעיקר סביב חוות דעת המומחים.

 

בדרך כלל הפסיקה קבעה כי מקום שבו כפות המאזניים מאוזנות בין חוות הדעת , יש להעדיף את חוות הדעת אשר מביא הנכה / החייל מבקש הזכות על פני חוות דעתו של הנכה כל עוד שזו מבוססת בצורה סבירה , זו למעשה המגמה הסוציאלית של החוק. רבים הנכים אשר שוכרים את שרותיו של עורך דין ולאחר שהם לא מקבלים את מבוקשם הם משלחים מהם את עורך הדין.

 

חשוב להבין עורך הדין לא אחראי לתוצאות המשפטיות , הוא לא הגורם המחליט , שילוח עורך הדין תוך אמירה שעסקינן בעורך דין שעושה מלאכתו לא נאמנה, יש בה כדי לגרום נזק לנכה שכן המשך העבודה עם אותו עורך דין במידה והדברים הם סבירים,יכול מאוד  להיות שתביא להיפוך התוצאה ולזכייה במה שאותו נכה , מבקש הזכות ביקש לעצמו.

 

מקצוע ערכית הדין לצערו של הכותב הוא מקצוע אשר נתפס כמקצוע בו העמל , עורך הדין , לא עושה הרבה בשביל הלקוח , חשוב מאוד להדגיש מעל במה זו שעורך הדין מביא את תוצאותיו לאחר שעורת ארוכות של מחקר חיפוש והשקעה אדירה אולם גם השקעה גדולה ככל שתהיה לעולם לא תוכל להבטיח במאה אחוז את התוצאה.

במידה ונקבע קשר סיבתי בין המחלה לשרות מעובר תיקו של החייל לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות של הנכה. עתות נדרש קצין התגמולים לגורם חיצוני כגון וועדה רפואית או מרכז הערכה פסיכיאטרי אשר יקבע את הקשר בין המחלה לבין השרות הצבאי.

 

יאמר כי חשוב מאוד שעורך הדין יכין את הלקוח לפני שהוא ניגש למרכז הערכה פסיכיאטרי, ההכנה צריכה להיות לדעת הכותב ברמה  מה הדברים שעל הפונה לומר או שלא לומר לרופאים במרכז ההערכה הפסיכיאטרי, חשוב להבין שהח"מ נתקל במספר מקרים בהם , המופנים למרכז הערכה פסיכיאטרי , לא דיווח , בין מחמת שלא נשאלו , ובין מחמת הדחקה , על האירועים אשר עברו בזמן השירות הצבאי , אי דיווח זה הביא למצב בו אותם נכים לא הוכרו או שהוכרו חלקית בקשר של החמרה ולא בקשה של גרימה. חשוב מאוד לתדרך את הפונים.

הכרה בחייל כנכה צה"ל יכולה להיות באחד משני מצבים או בגרימה או בהחמרה. גרימה פירושה שהשרות הצבאי גרם למחלה או לפגימה הנפשית ממנה סובל החייל , החמרה פירושה שמצבו הרפואי של החייל רק הוחמר בתקופת השירות הצבאי. ככלל כל חייל צה"ל עובר לגיוסם עוברים בדיקות רפואיות אשר אמורות לגלות האם חייל סובל מבעיות כאלה ואחרות , ישנה שיטת איתור מיוחדת של מעומדים לשירות ביטחון אשר מתפקידה לגלות האם חייל סובל או לא סובל מתסמונת נפשית והאם יש לשחרר את החייל או לגייס אותו בתנאי שירות "מוגנים" במידת מה. חיילים אשר יש לגביהם ספק לגבי כשירותם הנפשית לשירות נשלחים להערכה פסיכיאטרית עוד בבקו"ם.

רבים מנכי צה"ל בפרט אלה אשר לקו בזמן שירותם הצבאי במחלות נפש למיניהם , קצין התגמולים מגיע למסקנה כי , השירות הצבאי רק החמיר את מצבם הנפשי , הדבר נובע בדרך כלל או מחמת העובדה כי קיימות ראיות בידי קצין התגמולים כי השירות הצבאי רק החמיר את מצבו הנפשי של החייל , או מחמת טעות עקב דיווח שגוי , אבחון שגוי או היוועצות במומחה רפואי אשר הוא חסר את הניסיון המקצועי לצורך אבחון פגיעות נפשיות, הכותב נתקל בזמן עבודות במשרד הביטחון באדם אשר שירת במלחמת יום הכיפורים בתפקיד של נהג אמבולנס, כל תפקידו היה להעביר פצועים והרוגים מהמנחת בבית חולים רמב"ם אל חדר המיון . בשלב מסוים כוחותיו של אותו אדם תשו והוא חדל לתפקד ועזב את האמבולנס.

 

לאחר זמן בעקבות העובדה כי בצי הסוחר דאז , סירבו לקבלו לעבודה כמלח הוא פנה לקצין התגמולים , בערך בשנת 1974 , בגלל שהוא לא היה מיוצג הפסיכיאטר שבדק את התיק קבע אז כי התסמונת הפוסט טראומטית ממנה סובל החייל רק הוחמרה בזמן שירותו הצבאי ולא נגרמה עקב שירותו הצבאי. יאמר כי משנת 1973-1995 היה מוכר אדם זה , שכל חטאו הוא , שהוא שרת בזמן מלחמת יום הכיפורים כנהג אמבולנס במחצית מאחוזי הנכות עליהם היה צריך להיות מוכר, וזאת מאחר והרופא או קצין התגמולים אשר בדק את התיק מצא כי החייל הוא בן להורים גרושים .

 

יאמר כי האדם עליו אני מדבר חי במשך כעשרים שנה בצמצום תהומי של חיו , בין השאר מאחר והוא לא הצליח לעלות על דרך בה הוא יהיה יכול להתקדם במסלול חיו אל רווחה כלכלית ואל צמיחה כלכלית, יתרה מכך בעקבות מצבו הנפשי של אותו אדם והתסכול המתמשך בו הוא היה שרוי , רעייתו החלה לסבול ממחלת עקרות הבית, מחלה בה עקב מתח נפשי , החלק הפנימי של כפות ידיה היה מתמלא בפצעים , כל אימת שזה בא במגע עם מים וכל זאת רק בשל ובקשר ישיר למצבו הרפואי של בעלה , אשר שרת כאמור כחייל במלחמת יום הכיפורים , ואם לא די בכך גם אחד מילדיו של אותו אדם חלה במחלת נפש עקב מחמת התסמונת ממנה סובל אותו אדם.

 

כאשר התחלפה עובדת השיקום של אותו אדם , היא גילתה לו לראשונה שהוא מוכר בקשר של  החמרה ולא על גרימה ובשל כך אחוזי הנכות שלו הם נמוכים. למותר לציין שבהחלטת בזק של קצין התגמולים החליט זה בוועדה שלא בנוכחות הנכה לבטל את ההחלטה הקודמת ולהעמיד את הנכות על גרימה דבר אשר הביא לכך שכל הזכויות / הטבות אשר מגיעות לו עקב היותו נכה צה"ל פשוט עלו והוכפלו.

 

אולם תקצר היריעה מלתאר את התסכול האכזבה של אותו אדם אשר לא רק שמרבית חיו נהרסו , אך הידיעה שהמדינה אותה שרת בזמן היותו חייל , פרט לכך שגזלה ממנו את בריאותו הנפשית גזלה ממנה את כל ההטבות אשר נאמדות במיליוני שקלים , אשר למותר לציין כי לא ניתנו וגם לא יינתנו לו. מכאן החשיבות ליד המקצועית המשפטית אשר מתפקידה לטפל בנכי צה"ל במיוחד באלה שלקו בפגיעה נפשית בזמן שירותם הצבאי.

אין במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי . מכל סוג שהוא והכותב לא יהיה אחראי לכל נזק שיגרם לכל אדם.
 


עודכן ב: 26/07/2009