עובדים רבים, אשר מעוניינים בפיצויי פיטורים, אך אינם עומדים בפני פיטורים, מנסים לא אחת ל"גרום לפיטוריהם" על ידי פעולות שונות. האם עובד, אשר נטען כי עשה "שביתה איטלקית", וביצע שורה של הפרות משמעת, יקבל בכל זאת פיצויי פיטורים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

 

יש לכם שאלה?

פורום פיצויי פיטורים

פורום זכויות עובדים

פורום בית הדין לעבודה

פורום דיני עבודה


החברה טענה כי לקראת סוף שנת 2008 גמל העובד בליבו להפסיק את עבודתו. לטענתה, מאחר והאחרון ידע כי התפטרות לא תזכה אותו בפיצויים, הוא החליט לגרום לפיטוריו או להצדיק מצבים מלאכותיים לגביהם יוכל לטעון להרעה מוחשית בתנאי העבודה. יתרה מכך, הנתבעת הוסיפה כי העובד לא הסתיר את כוונותיו להתפטר בפני כל, והצהיר לא אחת שהוא הולך לגרום לכך שיפוטר. לפיכך, טענה החברה, העובד החל להפסיק להישמע לממונים עליו, השתמש באלימות מילולית, לא בחל באלימות פיסית ואף ניסה לגרום לסכסוכים שונים בין עובדי החברה להנהלה. בנוסף, נטען כי העובד פתח ב"שביתה איטלקית" תוך האטת קצב עבודתו במתכוון.

 

בית הדין לעבודה בחן את הראיות אשר הוצגו על ידי הנתבעת וקבע כי לא הורם הנטל להוכיח את הזכות להורות על שלילת פיצויי פיטורים. הלכה פסוקה היא סנקציה של שלילת פיצויי פיטורים, ותמורת הודעה מוקדמת, הינה סנקציה חמורה ביותר. לפיכך, נדרשת הפרת משמעת חמורה ביותר מצידו של העובד להוכיח עילה לשלילת פיצויי פיטורים. בתי הדין לעבודה הסבירו לו אחת כי העונש בפיטורים גדול דיו, ואין להטיל על העובד עונש נוסף בדמות שלילת הפיצויים אלא במקרים חריגים בלבד.


העובד לא הוזהר


בית הדין לעבודה קבע כי במקרה דנן לא הוכח שהחברה הזהירה את העובד מפני פיטורים. לא הוצגו מכתבי אזהרה או התראה, אשר ניתנו לעובד בזמן אמת בנוגע להפרות המשמעת הנטענות. כמו כן, לא פורטו מועדים ספציפיים או אירועים נקודתיים, בהם התנהג העובד באלימות פיסית או מילולית. החברה טענה כי העובד הצהיר באוזניהם של עמיתיו לעבודה על כוונתו "לגרום לפיטוריו". עם זאת, עובדים אלו לא הגיעו למתן עדות והדבר עמד לרועץ לחברה.

 

ידוע כי כאשר בעל דין נמנע מהבאת עד לעדות, אשר בדבריו יש כדי לתמוך בגרסתו, חזקה על בעל הדין כי הוא יודע שעדותו של העד תפגע בגרסתו. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר בעדים המועסקים אצל החברה, והיה באפשרותה לזמנם לבית הדין. אחת הטענות אשר הופנו כלפי העובד בבית הדין הייתה כי חלה ירידה משמעותית בתפוקת עבודתו – משל פתח העובד בשביתה איטלקית.

 

עם זאת, טענות הנתבעת לעניין זה לא הוכחו כדבעי. המסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה זה לא פורטו כראוי, לא היו ברורים באופן חד משמעי, והשוואתם לתפוקת העובד לא הייתה רלבנטית (שני "מישורי זמן שונים"). כמו כן, העובד הציג בפני בית הדין סיבה לירידה בתפוקה, אשר נקבע כי היא "מתקבלת על הדעת". בסופו של היום, בית המשפט קבע כי אכן ייתכן והעובד ניסה לגרום לפיטוריו, אך החברה לא עמדה בנטל להוכיח שמדובר בניסיון ליצור פיטורים. בהתחשב במכלול הנתונים, נקבע כי העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, בגין סיום יחסי העבודה.