ע"א 354/12
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעים על בסיס ראשי נזק שונים (לדוגמא, כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות וכדומה). כאשר נגרמת לנפגע נכות תפקודית, דהיינו נפגעת יכולתו של האחרון להתפרנס, בית המשפט פוסק עבורו פיצויים בגין הפגיעה בהשתכרותו.
יש לכם שאלה?
במקרים בהם עסקינן בבגיר, בית המשפט לוקח את משכורתו הממוצעת של התובע ועל פיה הוא קובע את הפיצויים המגיעים לאחרון. כאשר הנפגע הינו קטין, אשר טרם התחיל את מסלולו התעסוקתי, בית המשפט אומד את השתכרותו על בסיס השכר הממוצע במשק. האם ניתן לחרוג מהשכר הממוצע במקרים בהם מדובר ב"קטין כשרוני במיוחד"? סוגיה אשר זהו עניינה נדונה במקרה שלהלן.
קטינה מחוננת בת שמונה נפגעה בתאונת דרכים
קטינה בת שמונה נפגעה בתאונת דרכים וכתוצאה מהתאונה היא איבדה את ראייתה בעין ימין באופן מוחלט. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו בתחום העיניים אשר העמיד את נכותה הרפואית של הנפגעת על 30% בגין אובדן הראיה, ו-10% בגין פזילה וצלקות בארובת העין שהתעוורה. בתחום הנוירולוגי, מומחה מטעם בית המשפט קבע כי הקטינה סובלת מנכות פוסט טראומתית בעקבות התאונה בשיעור של 20% (וזאת בגין קשיי למידה, דכדוך, עייפות, חוסר ביטחון ודימוי עצמי ירוד). מומחית בתחום הנפשי קבעה כי הקטינה סובלת בגין נכות נפשית בשיעור של 30%, בחופף לנכות הנוירולוגית.
בית המשפט העמיד את נכותה התפקודית הכוללת של הקטינה על 56%, וקבע את אובדן כושר ההשתכרות העתידי על 60%. כאשר בית המשפט נדרש לבחון את השכר לפיו יהיה זה נכון לחשב את הפיצויים לקטינה, ניטשה מחלוקת בין הצדדים. בעוד חברת הביטוח טענה כי יש לקבוע את השכר הנ"ל בהתאם לשכר הממוצע במשק, הקטינה ובני משפחתה טענו כי השכר היה צריך להיקבע בשיעור של השכר הממוצע כפול שלוש. התובעים טענו כי מדובר בילדה מוכשרת, אשר קפצה מכיתה א' ל-ג', ורמת האינטליגנציה שלה גבוהה באופן ניכר מהממוצע.
המסגרת המשפטית וההלכה הפסוקה
במקרים בהם בית המשפט נדרש לבחון את כושר השתכרותו העתידי של קטין, ניצבים בפניו מכשולים לא פשוטים. הלכה פסוקה היא כי "עתידו התעסוקתי של קטין, ודרכו בעולם הפרנסה, קשים לאומדן". דברים אלו מקבלים משקל רב ככל שמדובר בקטין שגילו נמוך יותר. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי העובדה שהתובעת אובחנה כילדה מחוננת בגיל 7, שנה לפני קרות התאונה, הציבה אותה ב"נתוני פתיחה טובים" אך לא היה בה כדי לקבוע בוודאות שהאחרונה תשתכר בבגרותה יותר מהשכר הממוצע במשק.
בתי המשפט חזרו על הנחה זו במספר פסקי דין אשר ניתנו בעבר בעניינם של קטינים שנפגעו בתאונות דרכים. לדוגמא, בע"א 9873/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פפו, אשר ניתן במרץ 2009, נקבע כי לא כל נתון אינדיבידואלי בנוגע לקטין פלוני יכול להעיד באופן ברור על החרגתו מהקביעה כי יש לפסוק לקטינים פיצויים על בסיס השכר הממוצע במשק.
במילים אחרות, לא כל מי שמצטיין בלימודי המתמטיקה יבחר בהכרח במקצועות ריאליים ויהיה מהנדס מצליח, ולא כל ילד בעל זיכרון צילומי יהיה היסטוריון עתור פרסים ותארים. בעניין פפו נקבע כי "גם כאשר עסקינן באדם הניחן בכישורים מיוחדים, ייתכן והאחרון יבחר לנתב אותם למסלולים בהם ההכנסה איננה גבוהה אך יהיה בהם כדי לספקו ולאפשר לו להגשים את עצמו". נקבע כי "הצלחה בלימודים איננה מהווה ערובה בטוחה לסיפור חיים מסוים, והחרגת קטין מהשכר הממוצע במשק תהיה רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם מדובר בילד או ילדה אשר ניחנו בפיתוח כישורים מיוחדים שאינם אופייניים לבני גילם, ואשר יש בהם אלמנטים תעסוקתיים".
כיצד מזהים את המקרים החריגים? בנוגע לשאלה זו, נקבע כי יש לבחון את ההבדל אשר בין סיפור חיים שיש לו חיות, לבין סיפור חיים שהינו תיאורטי בלבד. דהיינו, כל אימת שסיפור החיים התעסוקתי של הקטין הפלוני טרם החל, השכר הממוצע במשק משקף את השתכרותו העתידית - לטוב ולרע. לעומת זאת, במידה ועסקינן בקטין אשר חרף גילו הצעיר כבר "בחר באופן מובהק ומוחשי" בכיוון תעסוקתי ברור, או שהוא נמצא במסלול הנמשך אל העתיד, ייתכן ויהיה מקום להחריגו מהשכר הממוצע.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הנפגעת הייתה בעת התאונה בת 8 בלבד. דהיינו, סיפור חייה התעסוקתי טרם החל, ואף לא היה בשלביו הראשוניים ביותר בעת קרות התאונה. יתרה מכך, בית המשפט אף ציין כי הוא "לא קמץ את ידו" ואף "עיגל" את חישוב השכר של התובעת מ-56% (כשיעור הנכות התפקודית) ל-60% (שיעור השכר שממנו חושבו הפיצויים בפועל). הודגש גם כי למרות התאונה הקשה, וחרף פגיעותיה, הקטינה כעת (במועד מתן פסק הדין, מספר שנים לאחר האירוע) עודנה תלמידה מצטיינת חרף היותה הצעירה בכיתתה. "רוצה לומר, למרות הנכות הנפשית שנגרמה לתובעת היא מצליחה להגיע להישגים מרשימים גם במומה".
.png)
