ישיבה בישראל מתוקף נישואין הינה סוגיה אשר חולשים עליה חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות, ונוהלים מתאימים שנקבעו על ידי שר הפנים. להלן דוגמא למקרה שבו אזרחית זרה השוהה בישראל שלא כדין ביקשה להסדיר את מעמדה. המבקשת טענה כי היא שהתה בישראל מתוקף נישואיה לבעלה אך נאלצה להתגרש ממנו בגין אלימות קשה.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

אלימות במשפחה

 

לטענתה, מעמדה בישראל לא הוסדר לאורך השנים וזאת משום שבעלה לא פעל בנושא (באופן מכוון ועל מנת להלך עליה אימים). לדבריה, הבעל השתמש במעמדה הארעי כנשק כנגדה וכתוצאה מכך היא לא הסדירה את מעמדה חרף שהותה ארוכת השנים במדינה. העתירה הוגשה על ידי האזרחית הזרה ביחד עם ארגון "המוקד להגנת הפרט". "המוקד להגנת הפרט" ביקש להעמיד למבחן בית המשפט נוהל פנימי של משרד הפנים, העוסק בהסדרת מעמד לשוהים בלתי חוקיים בישראל שהיו קורבן לאלימות במשפחה. נוהלי משרד הפנים הרלבנטיים למקרה דנן היו שלושה:

  • נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי.
  • נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים.
  • נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי.

אין מחלוקת כי הזכות לשבת בישראל איננה זכות קנויה למי שאין בידיו אזרחות ישראלית או אשרה מתאימה. במקרים כגון דא, הישיבה בישראל מותנית בקבלת רישיון משר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו. שיקול דעתו של שר הפנים בסוגיות כגון דא הוגדר על ידי בג"צ כ"שיקול רחב הנובע מאופי סמכותה הריבונית של המדינה להחליט מי יבוא בשעריה".

 

חוק האזרחות וההליך לקבלת אזרחות

 

חוק האזרחות קובע כי ניתן לאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי לקבל אזרחות בארץ, גם מבלי שיוכחו התנאים המתחייבים במסלול האזרחות הרגיל. הזכות למשפחה עוגנה על ידי שר הפנים ב"נוהל ההליך המדורג". מטרתו של הנוהל הנ"ל הינה "להגן על שלמותו של התא המשפחתי" ו"למנוע מצב שבו בן זוג ישראלי צריך לבחור בין המגורים במדינה לבין המגורים בארץ זרה". בג"צ התייחס לכך בפסיקתו - "חוק האזרחות מאפשר את הגמשת התנאים להתאזרחות כאשר בן הזוג של המבקש הינו בן זוג ישראלי. גמישות זו נובעת מהרצון למנוע פירוק משפחות ופיצול תאים משפחתיים בשל אזרחות שונה".

 

ההליך לקבלת אזרחות, אשר נקבע על ידי שר הפנים, הינו הליך מדורג (וזאת משום שמעמד בישראל איננו יכול להינתן כלאחר יד). מטרתו העיקרית של ההליך המדורג הינה לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג לאורך זמן ואת קיומו של "מרכז חיים בישראל". כמו כן, משרד הפנים מבקש למנוע בקשות אזרחות מחמת טעמים ביטחוניים או פליליים. הפסקת הקשר בין בני הזוג, בטרם ההליך המדורג מגיע לסיומו, מפסיקה את ההליך ומביאה באחת לאובדן מעמדו של בן הזוג הזר בישראל. במקרים כגון דא, מופעל "נוהל הפסקת הליך מדורג".

 

על פי נוהל זה, הליך מדורג יופסק במקרה של גירושין או פטירה של בן הזוג הישראלי. עם זאת, ישנם מקרים אשר בהם, מתוך שיקולים הומניטאריים, המדינה מעניקה לבן הזוג הזר מעמד בישראל חרף סיום הקשר. שר הפנים קבע אפוא חריגים לעניין זה. לדוגמא, בן הזוג הזר הספיק להתערות בישראל חרף פטירתו של בן זוגו הישראלי, בן הזוג הזר חי בישראל תקופה ממושכת וכאן מרכז חייו, בני הזוג הינם בעלי ילדים משותפים (שהינם אזרחים ישראליים) וכדומה.

 

נוהל אלימות במשפחה

 

מעבר לנוהל האמור, משרד הפנים קבע גם נוהל ספציפי בנוגע לזרים אשר נאלצו לסיים את הקשר עם בני זוגם הישראלים מחמת אלימות מצד האחרונים. נוהל זה קובע הסדר "מקל" יותר מהנוהל הכללי והוא מבקש לאזן בין ההגנה על בן הזוג הזר מחד, לבין שמיטת הבסיס העקרוני למתן המעמד בישראל מאידך.

 

מאחורי נוהל האלימות במשרד הפנים עומדות שתי תכליות. ראשית, שיקולים ציבוריים אשר מטרתם לעודד נשים נפגעות אלימות לשבור את קשר השתיקה ולא להיכנע לבני זוג אלימים. שנית, שיקולים הכרוכים במעמד הספציפי של מבקשת המעמד (מדוע הגיע לישראל? כמה זמן היא שוהה בארץ? האם יש לה ילדים שנולדו בארץ? האם ההחלטה תשפיע על קטינים?). כאשר מדובר באזרחית זרה אשר נאלצה להפסיק את ההליך המדורג בעקבות אלימות מצד בן הזוג הישראלי, בתי המשפט מתייחסים ביתר שאת לזיקתה של המבקשת לישראל.

 

בפסק הדין בעליון, אשר עסק בסוגיה זו, נקבע כי "תנאי הזיקה מהווה למעשה אפשרות לבחון את מידת הזרות של מבקש המעמד, הן מבחינת הארץ והן מבחינת החברה הישראלית". לדוגמא, ככל שזמן השהות בישראל היה רב יותר עובר לפקיעת קשר הנישואין, כך תתחזק זיקתה של המבקשת לארץ, ולהיפך. עם זאת, בית המשפט מפריד בין התקופה בה המבקשת שהתה בישראל שלא כדין, לבין התקופה "החוקית", וזאת על מנת להימנע ממצב שבו חוטא ייצא נשכר. ואולם, כאשר מוכח שהאישה שהתה בישראל שלא כדין, וזאת בקשר לאלימות שהופנתה כלפיה (לדוגמא, מעמדה עוכב על ידי בן הזוג הישראלי), אין זה ראוי לפקוד את עוון אי החוקיות על האישה.