גזזת הינה מחלת עור מדבקת מאד אשר יכולה לעבור באמצעות מגע ישיר. במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, ובשל החשש מגזזת בקרב העולים החדשים, רבים מהם טופלו כנגד המחלה באמצעות הקרנות רנטגן. מאוחר יותר, התברר כי הקרנות אלה גרמו לנזקים פיסיים ובריאותיים כגון גידולים שפירים והתפתחות סרטן באזור הצוואר והראש. בשנת 1974, התפרסם מחקר אשר ממצאיו הצביעו על קשר סיבתי בין תופעות רפואיות שונות ובין ההקרנות.


כפועל יוצא מכך, בשנת 1994, נחקק בישראל החוק לפיצוי נפגעי גזזת. על פי חוק זה, מי שעבר הקרנות כנגד מחלת הגזזת בין השנים 1946-1960, בארץ מוצאו לשם עלייה לישראל או בעת הגעתו ארצה, זכאי לטיפול בעקבות הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מההקרנות. יודגש כי הפיצוי הינו מנת חלקו של אדם אשר עולה בידיו להוכיח את הנזקים האמורים. ישנם מקרים בהם גם שאיריהם של נפגעי הגזזת זכאים לזכויות שונות מכוח החוק.


החוק קובע שורה של מחלות המוכרות כפגימות שיכולות להיגרם בשל ההקרנות לטיפול בגזזת. בין המחלות הנ"ל ניתן למנות גידולים במוח, גידולים בבלוטות הרוק, גידולים בבלוטת התריס, סרטן הדם, התקרחות בגין הצטלקות עור, גידולים שפירים במוח וגידולי עור בראש ובצוואר.


הפיצוי, מהו?


במקרים בהם המדינה מכירה בכך שתביעה מכוח החוק לפיצוי לנפגעי גזזת הינה מוצדקת, הפיצוי הניתן לנפגע נקבע בהתאם לנכות הספציפית ממנה סובל האחרון. שיעור נכות זה נעמד על ידי ועדה רפואית מיוחדת הפועלת במשרד הבריאות מכוח החוק. הפיצויים משולמים באופן הבא:

  • נכות צמיתה בשיעור 40%-75% - מענק חד פעמי בגובה 50,000 ₪.
  • נכות צמיתה בשיעור 75% ומעלה - מענק חד פעמי בשיעור 100,000 ₪.

בנוסף לזכותו של הנפגע לפיצויים הנ"ל, נפגעי גזזת הסובלים מנכות צמיתה בשיעור של 40% ויותר זכאים גם לקצבה חודשית קבועה. קצבה זו נקבעת בהתאם לאחוזי הנכות ומשתנה בין נפגע לנפגע. מדובר בפיצויים אשר מתחילים ב-800 ₪ לחודש ומגיעים עד כדי 2,000 ₪ לחודש לנפגע גזזת הסובל מנכות צמיתה בשיעור 100%.


כיצד מגישים התביעה?


תביעה על פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת מוגשת למשרד הבריאות. משרד הבריאות מחזיק רשימה חלקית ובה 23,000 שמות של נפגעי גזזת שעברו טיפולים באמצעות הקרנות. במשרד הבריאות פועלות ועדות מומחים רפואיות אשר הוקמו מכוח החוק ופועלות בהתאם להוראותיו. ראשית, הוועדה בוחנת האם התובע אכן עבר טיפולי הקרנות כנגד גזזת, בישראל או בארץ מוצאו לקראת עלייתו. במידה והוועדה קובעת כי אכן כך, או כאשר שמו של התובע מופיע ברשימות משרד הבריאות, העניין נבדק מבחינה רפואית לשם קביעת נכות.
התביעה צריכה להיות מוגשת בצירוף המסמכים הבאים:

  • מכתב אישי אשר במסגרתו התובע מתאר את קורותיו בנוגע לטיפול נגד גזזת. כמו כן, על התובע לפרט את המחלות מהן הוא סובל, מעת קבלת הטיפול ועד הגשת התביעה.
  • תמונות - יש לצרף תמונות אשר ממחישות תוצאותיהם של הטיפולים וההקרנות.
  • צילום תעודת זהות הכולל את הספח.
  • מסמכים רפואיים מקופת חולים אשר ניתן להתרשם מהם לגבי טיפולים רפואיים, ניתוחים או אשפוזים (בפרט באזורי הצוואר והראש).
  • מסמכים אשר מעידים אל חשיפתו של התובע להקנות עקב גזזת.

וועדה הרפואית יכולה לקבוע אחוזי נכות אך בסמכותה גם לדחות את טענות התובע תוך קביעה כי האחרון לא סובל מאחד הליקויים הפיזיים המנויים בחוק. נפגע גזזת אשר איננו משלים עם קביעות אחת הוועדות, רשאי להגיש על כך ערר. כמובן שמומלץ להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום, וזאת על מנת להתמודד עם ה"טענות הנפוצות" של המדינה במקרים כגון דא.