ת"א ALIENE CORRIE 371-05 ואח' נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון
בפסק דין ארוך ומפורט, אשר הביא לכדי סיום הליך משפטי ממושך בו נכתבו למעלה מ-2,000 מסמכים משפטיים ונשמעו 23 עדויות, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתם של בני משפחת קורי בגין מותה של רייצ'ל קורי ברפיח בשנת 2003. השופט, עודד גרשון, דחה מכל וכל את התביעה ומתח בפסק דינו ביקורת חריפה על ארגון ISM, ארגון פרו-פלשתינאי אשר שם לעצמו למטרה לתמוך במאבק הפלשתינאי כנגד "הכיבוש הישראלי".
יש לכם שאלה?
בפסק הדין נקבע כי מדובר בארגון אשר טוען כי הוא מבקש לעשות שימוש בפעולות מחאה בלתי אלימות אך חומר הראיות שהוצג בהליך הראה ש"קיים פער גדול בין האופי האמיתי של פעולות הארגון לבין הצהרותיו". השופט גרשון קבע כי מדובר בארגון אשר פעולותיו מנצלות לרעה את שיח המוסריות וזכויות האדם, וזאת תוך ניסיון לטשטש את חומרת מעשי הפעילים אשר מגיעים תכופות לאלימות.
בית המשפט דחה מכל וכל את טענותיהם של התובעים, אשר נשמעו תדיר גם באמצעי התקשורת, כי קורי ועמיתיה לארגון ISM ביקשו "למנוע הריסת בתים פלשתינאים". השופט גרשון הדגיש כי פעולת צה"ל אשר במהלכה נהרגה קורי הייתה לשם חישוף קרקע בכדי למנוע הנחת מטענים על ידי מחבלים ו"בשום פנים ואופן צה"ל לא ביקש להרוס מבנים".
יתרה מכך, הודגש כי לא ניתן לנתק את המקרה מהסיטואציה הכללית בה הוא התרחש. בית המשפט בחן את האלימות בציר פילדלפי ברפיח כלפי אזרחי ישראל וחיילי צה"ל בתקופה המדוברת. הודגש כי בין השנים 2000-2003 נזרקו במרחב ציר פילדלפי כ-6,000 רימונים לעבר כוחות צה"ל, נעשו כ-1,400 ניסיונות ירי וצליפה כנגד הכוחות הישראליים, והונחו באזור למעלה מ-150 מטעני צד. הודגש כי מדובר באירועים אשר גרמו לפציעה והריגה של ישראלים רבים.
פעולה מלחמתית והוראות חוק הנזיקים האזרחיים
יתרה מכך, הן ממשלת ארצות הברית והן מפקד צה"ל באזור הגדירו את השטח המדובר כ"שטח צבאי סגור" אשר כניסת אזרחים אליו הייתה אסורה בהחלט. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי קורי נהרגה במהלך פעולה מלחמתית אשר בוצעה כדין ולא בגין רשלנות, עוולה חוקתית או תקיפה. זאת ועוד, השופט דחה בהדגשה מיוחדת את טענות התובעים לכך שהדחפור הצה"לי דרס את קורי "במתכוון".
סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים קובע כי המדינה איננה אחראית לנזקים אשר נגרמו למאן דהו בגין מעשה שבוצע על ידי צה"ל בעת פעולה מלחמתית. חוק זה מגדיר פעולה מלחמתית באופן הבא - "פעולה אשר במסגרתה צה"ל נלחם במעשי איבה, בטרור או בהתקוממות, או פעולה צה"לית לשם מניעת טרור, התקוממות או ביצוע מעשי איבה".
התובעים העלו טענות נוספות כנגד חקירת צה"ל אשר בדקה את המקרה לאחר האירוע. עם זאת, כאשר המדינה ביקשה להציג את חקירת המקרה כראיה בבית המשפט, התובעים סירבו לקבל זאת. "היה ניתן לצפות כי לאחר שבא כוח התובעים טען כי חקירת המשטרה הצבאית הייתה רשלנית וגרמה לו לנזקים ראייתיים, הוא יגיש את פרוטוקול החקירה לבית המשפט. עם זאת, דווקא התובעים היו אלה אשר הביעו התנגדות להגשתו המלאה של תיק החקירה".
