דרישת תום הלב ממבקש הסעד הזמני

ביהמ"ש קבע כי בעל דין העותר לקבלת סעד במעמד צד אחד חייב לגלות לבית המשפט את כל העובדות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. זאת, בין שעובדות אלה פועלות לטובתו ובין שהן פועלות לחובתו. אי גילוי עובדות מהותיות פועל לחובתו של בעל הדין שלא גילה עובדות אלה ומצדיק את דחיית בקשתו.

בש"א (שלום רמ’) 3713/06 פרחים ישיר בע"מ נ’ נפתלי אוביץ, תק-של 2007(1), 5885 , 5887 (2007)

בעניין פרחים ישיר בע"מ[1] עתר המבקש לביטולו של צו עיקול זמני. בית משפט השלום חזר על ההלכה לפיה יש לראות בדיון בבקשה לביטולו של צו עיקול זמני כהמשך ישיר של הדיון בבקשה המקורית לצו העיקול. משמע, הנטל להוכחת היסודות החיוניים להטלת צו העיקול רובץ כולו על המשיב.

ע"פ הוראות תקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי נדרש בית המשפט, בבוחנו את ההצדקה להטלת צו עיקול זמני, לתת דעתו ליסודות הבאים: (א) ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי); (ב) ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי); (ג) איזון אינטרסים: שקילת הבקשה במאזני מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה במתן הסעד (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי).

ביהמ"ש קבע כי בעל דין העותר לקבלת סעד במעמד צד אחד חייב לגלות לבית המשפט את כל העובדות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. זאת, בין שעובדות אלה פועלות לטובתו ובין שהן פועלות לחובתו. אי גילוי עובדות מהותיות פועל לחובתו של בעל הדין שלא גילה עובדות אלה ומצדיק את דחיית בקשתו.

בית המשפט התבסס בקביעתו על דבריה השופטת פרוקצ’יה בעניין רזין[2] שם ציינה:

" כלל בסיסי הוא במסגרת פנייה לבית המשפט, כי על בעל דין לפרט בפנייתו את כלל הנתונים הרלוונטיים לצורך ההחלטה השיפוטית, בין אם הם מיטיבים עמו, ובין אם הם מרעים עמו. על אחת כמה וכמה כך הדבר, כאשר הוגשה בעבר בקשה בנושא זהה, והיא נדחתה על-ידי בית המשפט בהרכב אחר. אי אזכורו של הליך קודם כזה גובלת בחוסר תום לב דיוני ניכר, משהיא מצביעה על ניסיון להסיח את דעת בית המשפט מעובדה חשובה העשויה להשפיע באופן מכריע על שיקול דעתו השיפוטי."

בית המשפט הפנה גם לדבריו של כב’ השופט מצא בעניין שפע בר ניהול שם עמד על חשיבות הגילוי המלא והנאות בעת הגשת בקשות הנדונות מטבען במעמד צד אחד לבית המשפט.

תום הלב שעליו מדובר כאן אינו תום לבו ה"סובייקטיווי" של תובע הסעד, לא-כל-שכן של פרקליטו, אלא שורת תום הלב במובנה האובייקטיווי, שהפרתה אינה נמדדת רק במעשה זדוני, אלא עשויה להתבטא גם ב"עצימת עיניים" ואף במחדל רשלני לבדוק כראוי את העובדות.

בעניין פרחים ישיר בע"מ קבע בית המשפט כי נראה כי הושמטו מן הבקשה למתן צו עיקול זמני, 2 נתונים מהותיים שהיה בכוחם להשפיע באופן מהותי על שיקול הדעת בכל הנוגע למתן הסעד המבוקש. בית המשפט הוסיף וקבע כי באזכור סלקטיבי של חלק מן העסקה הכוללת אין המשיב יכול לטעון כי יצא ידי חובת הפירוט המוטלת עליו.

בית המשפט פסק כי לנוכח מסקנתו כי המשיב השמיט עובדות מהותיות מבקשתו למתן צו העיקול הרי שאין מנוס מלקבוע כי דין צו העיקול להתבטל.