לאחר התאונה המחרידה בכביש 6 שבה נהרגו ארבעה בני אדם, כיוון החקירה של המשטרה הוא גרימת מוות ברשלנות מצד נהג האוטובוס שפגע במשאית. כיוון החקירה הזה נבדק משום שלפי אחת העדויות, התעסק הנהג בטלפון הנייד ודעתו הוסחה. מה המשמעות של המהלך? רבים אינם יודעים מהו ההבדל בין גרימת מוות לבין הריגה. נסביר את כל הנקודות החשובות ביותר אותן יש לדעת אודות גרימת מוות ברשלנות וזאת בהתאם לחוק העונשין.

מוות – סוגים שונים של האשמות

הדרך הטובה ביותר להבהיר מהי גרימת מוות ברשלנות היא על ידי הסבר אודות האשמות שונות של גרימת מוות, כמו למשל רצח והריגה. גרימת מוות משמע מצב בו אדם בהתרשלותו גרם למותו של אחר.

רצח – מצבים בו האדם הפוגע תכנן מראש להרוג אדם אחר. כלומר, האדם מגיע עם מטרה מסוימת, להרוג את האחר. יש מצב נפשי אצל המבצע של כוונה והכנה מראש. במקרה של קינטור ("הצקה" משמעותית) בסמוך מאוד לביצוע העבירה, תהיה זו הגנה של המבצע אשר אם תתקבל, יופחת האישום להריגה.

הריגה – אדם מודע לכך שההתנהגות ו/או ההתמכרות שלו מסוכנת ויכולה להוביל למצב של פגיעה באחרים ואף מוות. ברוב המקרים אותו אדם שהרג אחר, היה מודע לעובדה כי מעשיו הם שגורמים למותו של האחר.
גרימת מוות ברשלנות – רשלנות במשפט הפלילי משמעה חוסר מודעות לאפשרות כי תוצאה מסוימת יכולה להיגרם כתוצאה ממעשה או מחדל מסוימים. גרימת מוות ברשלנות נבדלת בכך מעבירות של הריגה ורצח, שם ישנה מודעות של המבצע הן למעשיו והן לתוצאה ולסיכון היכול להיווצר כתוצאה ממעשיו לאדם אחר. גרימת מוות ברשלנות הינה חריגה מכיוון שרשלנות איננה יסוד נפשי לעבירות מסוג פשע. ואולם בגרם מוות ברשלנות, מבצע העבירה היה באותן נסיבות ספציפיות חסר מודעות לכך שמעשיו יובילו למוות של אחר ולא הייתה לו כוונה לכך, זאת על אף שאדם אחר מהצד יכול היה בנקודה ספציפית זאת לצפות את התוצאה.

ההבדל בין שלוש ההאשמות בא לידי ביטוי בחומרת העונש בחוק: רצח – עונש חובה של מאסר עולם. הריגה – עד 20 שנות מאסר. גרם מוות ברשלנות – עד שלוש שנים. העונש תמיד ייקבע לאחר שהשופט יבחן את כל הראיות שהובאו בפניו ולאחר מכן יקשיב לדברים אותם יש לעורך דין פלילי מטעם הלקוח לומר בשמו או לנאשם עצמו.

חוק העונשין וגרימת מוות

נכון להיום, תחום התעבורה הוא התחום בו מתרחשות כמות גדולה של עבירות המסתיימות בפסיקה של גרימת מוות ברשלנות. העונש של גרימת מוות ברשלנות הוא כשלוש שנות מאסר. כאן חשוב מאוד להבין כי השופט חייב לבחון מהי רמת הרשלנות בהתאם לאותו מקרה שהובא בפניו ובהתאם לפסוק את הדין.

לאחר בחינת סעיף חוסר הזהירות של אותו אדם שגרם למוות הוא צריך לוודא כי אכן בגלל הרשלנות של הנאשם, אדם או כמה בני אדם נפטרו. יש מקרים רבים בהם אכן מתבצעת רשלנות, אך לא בגללה האדם נפטר. מבחינת חוק העונשין, סעיף מספר 21 הוא זה שמגדיר בצורה המדויקת ביותר גרימת מוות ברשלנות, דהיינו, חוסר מודעות של האדם שהרג את האחר לעובדה כי המעשה אותו הוא מבצע יכול לגרום לתוצאה טרגית של מוות.


עודכן ב: 08/10/2013