כאשר אזרח ישראלי חשוד בכך שביצע עבירה פלילית במדינה זרה, ומבוקש להעמידו שם לדין ו/או נגזר שם דינו (להלן: "מבוקש ההסגרה") – יתכן ומדינת ישראל תתבקש להסגירו לאותה המדינה. וכך גם הפוך, יתכן גם מצב שבו אזרח ישראלי שוהה במדינה זרה, ומדינת ישראל תבקש את הסגרתו אליה.

 

אלא שהסגרת אדם מישראל למדינה זרה או ממדינה זרה לישראל, אינה דבר פשוט, ויש לה השלכות מרחיקות לכת על מבוקש ההסגרה. כך ולשם המשל, מבוקש ההסגרה ינותק ממשפחתו ומחבריו, וייאלץ לשהות זמן ממושך, אף לשנים רבות, במדינה זרה, שבה תרבות שונה, שפה שונה, ומעל לכל תנאי כליאה שברוב המקרים אינם עונים על הדרישות הבסיסיות. לכן מומלץ מאוד כי תיוועצו בעורך דין פלילי שעוסק בדיני הסגרות.

 

ראו למשל את המקרה של ההאקר "אלכסיי בורקוב", שבעניינו הוגשו שתי בקשות הסגרה: האחת מעת ארצות הברית והשנייה מהפדרציה הרוסית. לבסוף, הוחלט על הסגרתו לארצות הברית, ובין היתר, נדחתה טענתו שיש להתנות את הסגרתו לארצות הברית, בכך שיובטח להחזירו לפדרציה הרוסית לנשיאת עונש המאסר שיוטל עליו, הואיל ולהצגת תנאי שכזה, קיימת השלכה על יחסי החוץ של מדינת ישראל, שבעניינם בית המשפט אינו נוהג להתערב (בג"ץ 7272/19 אלכסיי בורקוב נ' שר המשפטים נבו (10.11.2019).

 

נשאלת אפוא השאלה, מה הם התנאים הדרושים להסגרה?


סעיף 2א לחוק ההסגרה התשי"ד-1954 (להלן: "חוק ההסגרה"), קובע כי מותר להסגיר אדם ממדינת ישראל למדינה אחרת, בהתקיימות שני תנאים מצטברים: 1 – קיום הסכם בדבר הסגרת עבריינים בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת. 2 – מבוקש ההסגרה נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה.

 

בעניין זה חשוב לציין, כי על פי סעיף 2א(ג)(2) לחוק ההסגרה, ניתן להסגיר אדם אף על ידי כריתת הסכם הסגרה מיוחד, שהינו ספציפי וייחודי להסגרתו של מבוקש ההסגרה. היינו, כי מקום בו אדם נמלט אל מדינה שבינה לבין מדינת ישראל לא היה קיים הסכם הסגרה דו צדדי בעת ביצוע העבירה – ההסגרה תתאפשר על ידי כריתת הסכם הסגרה מיוחד – שיהא כפוף לחוק ההסגרה הישראלי.

 

האם ניתן להסגיר בגין כל עבירה פלילית?


סעיף 2(א) לחוק ההסגרה מעגן את הדרישה "לפליליות כפולה". הפליליות הכפולה למעשה דורשת שהמעשה שבגינו מבוקשת הסגרתו של מבוקש ההסגרה – יהווה עבירה פלילית הן לפי דיני המדינה המבקשת והן לפי דיני המדינה המתבקשת. אל דרישה זו, מתווסף עיקרון הסיכון הכפול, שלפיו אין להסגיר אדם שחשוף להעמדה לדין פעמיים, בגין אותה עבירה.

 

דוגמה ליישום דרישת הפליליות הכפולה מצויה בערעור על הליך הסגרה: עה"ס 6974/20 מלכה לייפר נ. היועץ המשפטי לממשלה, בו בית המשפט העליון דחה ערעור על ההחלטה להכריז על המערערת כבת-הסגרה לאוסטרליה על מנת להעמידה שם לדין בגין ביצוע עבירות מין בתלמידותיה, בהיותה מורה ומנהלת בית ספר. בית המשפט העליון דחה את טענת המערער שלפיה לא מתקיימת בהליך הסגרתה דרישת הפליליות הכפולה וקבע כי: לצורך דרישת הפליליות הכפולה לא נדרשת חפיפה של כל יסודות העבירה, אלא די בכך שהיסודות המהותיים של הגדרת העבירה יופיעו הן בהגדרת העבירה במדינה המבקשת, הן בהגדרתה במדינה המתבקשת.

 

יתר על כן, סעיף 2ב לחוק ההסגרה קובע, בין היתר, כי מבוקש ההסגרה לא יוסגר למדינה המבקשת את ההסגרה בשל עבירה בעלת אופי מדיני, או בשל עבירה צבאית (בכפוף לתנאים).


האם ישנה חשיבות לכך שמבוקש ההסגרה היה אזרח ותושב ישראל בעת ביצוע העבירה?


חשוב לציין, כי על פי חוק ההסגרה, דין מבוקש הסגרה שבעת ביצוע העבירה היה אזרח ותושב ישראל, שונה ממבוקש הסגרה שלא היה כך.

 

כך ולשם המשל, סעיף 1א לחוק ההסגרה קובע כי ניתן להסגיר אדם שבעת ביצוע העבירה היה אזרח ותושב ישראל, בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, כי בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת, והשני, כי המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר, דבר אשר ייתר את הסבל הרב שבנשיאת עונש מאסר במדינה זרה, כאמור לעיל.

 

ומה דינו של מבוקש הסגרה שלא היה אזרח ותושב ישראל בעת ביצוע העבירה?


במקרים מסוימים, בהתאם לסעיף 7(ב) בחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996, וכן בהתאם לקביעת בית המשפט העליון, בין היתר בבג"ץ 3842-18 יגאל אלון מכלוף נ' השר לביטחון פנים, ניתן לפטור ו/או להקל על דרישת התושבות ובכך להשיב את מבוקש ההסגרה למדינת ישראל לנשיאת עונש המאסר.

 

האם ניתן להתגונן מפני בקשת הסגרה?


חשוב לציין כי ניתן בהחלט להתמודד ולהתגונן כנגד בקשת הסגרה, וזאת בשני מישורים: האחד פרוצדורלי, באמצעות העלאת טענות שנוגעות לאופן הגשת בקשת ההסגרה, צורתה, תוכנה וכדומה. השני מהותי, וזאת בין היתר, באמצעות בחינת התקיימות סייגים שיבטלו או יערימו קושי על ההסגרה, וכן באמצעות טיעונים כנגד הראיות שנמצאות בתיק ההסגרה, כגון טענה של פליליות כפולה, התיישנות, פגיעה בתקנת הציבור ועוד.

 

מהו הרף הראייתי שטעון הוכחה בהליך הסגרה?


הרף הראייתי שטעון הוכחה בעתירה להכרזה על מבוקש כבר הסגרה, נקרא "אחיזה לאישום", שדומה מאוד לרף "הראיות לכאורה" שבהליך מעצר עד תום ההליכים. יצוין, כי רף האחיזה לאישום נמוך משמעותית מן הרף במשפט הפלילי של "מעבר לכל ספק סביר", ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שעורך דין פלילי שתחום עיסוקו בדיני הסגרות, יעיין וינתח את המארג הראייתי שמשמש לעתירת ההסגרה.

 

ומה לגבי מעצר אדם שמבוקש להסגירו למדינה זרה?


במקרים לא מבוטלים, מוצאים צווי מעצר בינלאומיים כנגד מבוקשי הסגרה, אשר נאכפים בין היתר על ידי האינטרפול ושלוחותיו ברחבי העולם, ביניהן שלוחה במדינת ישראל, ומשכך עם הגעתו של מבוקש ההסגרה למדינת ישראל, יתכן וייעצר מיד. חשוב לציין, כי לא מדובר בסוף פסוק, שכן קיימת אפשרות "לערער" על אזהרות שמוצאות כנגד מבוקשי הסגרה על ידי האינטרפול, וכן להגיש בקשות שישפכו אור על החשדות הקיימים כנגד מבוקש ההסגרה.

 

בנוסף לכך, לפי סעיף 6 לחוק ההסגרה, המדינה המבקשת, טרם הגשת בקשת ההסגרה, עשויה לבקש את מעצרו של מבוקש ההסגרה הפוטנציאלי, וזאת על מנת להבטיח את הסגרתו. כן, לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה, משהוגשה העתירה, יכול בית המשפט, בכל שלב של הדיון, לצוות על מעצרו של המבוקש (כמו מעצר עד תום ההליכים המשפטיים).

 

האם ניתן לחזות מראש את בקשת ההסגרה או בקשת המעצר?


ישנם מקרים, שבשלבים מוקדמים, המדינה שבעתיד תהפוך להיות "המדינה המבקשת את ההסגרה", פונה אל מדינת ישראל בבקשה לסיוע משפטי, שבגדרו מדינת ישראל תתבקש לבצע פעולות חקירה עבור המדינה המבקשת (כגון חקירת אדם, גביית עדויות, תפיסה, הקפאה ועיקול של נכסים ועוד), וזאת על פי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק העזרה המשפטית").

 

לכן, מקום בו אדם השוהה בישראל נדרש להיחקר בקשר לעבירה שביצע במדינה זרה ו/או יודע כי אדם הקשור לעבירה שבוצעה במדינה זרה נתן עדות על אודותיו ו/או כי נכסיו נתפסו, הוקפאו או עוקלו, ניתן להבין, באמצעות הגשת פנייה על ידי עורך דין פלילי שתחום עיסוקו דיני הסגרות, האם האדם עומד בסיכון להסגרה אל המדינה הזרה, וכן למעצר.

 

חשוב מאוד לציין כי מדובר בשלב קריטי, שכן באמצעות בקשת הסיוע של המדינה הזרה, תנסה המדינה הזרה להשיג ראיות מספיקות לבקשת ההסגרה העתידית, דבר שיגביר את הסיכויים, שהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה תקבל את הבקשה ותגיש בגינה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, להכריז על מבוקש ההסגרה כבר הסגרה.

 

לסיכום:


כפי שתואר לעיל, להליך ההסגרה ישנן השלכות מרחיקות לכת הן על מבוקש ההסגרה והן על משפחתו, חבריו ומכריו. אולם, ישנם ממקרים שבהם ניתן לחזות את בקשת ההסגרה, ולהעלות טיעונים עוד בשלב מוקדם זה. זאת ועוד, גם כאשר הוגשה בקשת הסגרה, ישנו מגוון של דרכים להתגוננות מפניה, והעלאת טענות שיש בהן כדי לסכל את ההסגרה. לכן, ישנה חשיבות רבה בהיוועצות, בייצוג ובליווי של עורך דין פלילי שתחום עיסוקו דיני הסגרה.

 

משרד עו"ד שרון נהרי מתמחה בדיני הסגרה ובעל ניסיון רב בעבודה בינ"ל עם שלוחות של משרדי עו"ד מובילים בחו"ל.