בשגרת היום יום, לא אחת אנו נתקלים במפגעים סביבתיים. מטרד רעש בסביבת המגורים, פוגע באיכות החיים של השכנים, עלול לגרום לנזק בריאותי ולירידה משמעותית בשווי הנכס. מדובר בבעיה אקוטית ממש, באזורים צפופי אוכלוסייה, בייחוד לאור שינויים במבנה תעסוקה וסגנון החיים עקב התמודדות עם מגפת הקורונה. בין אם הרעש נוצר ממזגן של השכן, מפעילות של עסק, תשתיות או מתקנים, הינו מהווה מטרד אסור לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א -1961, התקנות שהותקנו מכוחו, וחוקי עזר מקומיים.
מה ניתן לעשות כנגד המטריד ומהן הדרכים המשפטיות שניתן לנקוט בהן למניעת מטרדי הרעש, מלבד הפנייה לרשויות משטרת ישראל, רשות המקומית ומשרד להגנת הסביבה?
ראשית, ניתן לבקש צו מניעה זמני וקבוע להפסקת הרעש במסגרת תביעה אזרחית לאחד מבתי משפט השלום. בנוסף, ניתן לדרוש פיצוי בגין נזק מוחשי ו/או עוגמת נפש על פי פקודת הנזיקין, תשכ"ח-1968.
מתי ייפסקו פיצויים לאדם שסבור כי הוא נפגע ממטרד ליחיד?
סעיף 44 לפקודת הנזיקין (להלן: "הפקודה") קובע כי הפרעה לשימוש סביר של אדם במקרקעין שלו נחשבת לעוולה נזיקית כלפיו. הסעיף נועד לאזן בין שאיפתו של אדם ליהנות מזכויותיו במקרקעין ובין רצונם של אנשים אחרים לבצע פעילויות שעשויות להשפיע על הנאה זו.
כדי לבסס את יסודותיה של עוולת מטרד ליחיד המטריד אינו צריך להיות הבעלים של המקרקעין שמהם נגרם המטרד, אלא די בכך שניהול עסקו, התנהגותו או השימוש שלו במקרקעין שהוא תופס מהווה מטרד. באופן דומה, בסעיף לא נקבע כי המוטרד צריך להיות הבעלים של המקרקעין שהשימוש הסביר בהם נפגע.
כיצד נבחן קיומו של מטרד ליחיד בבית המשפט?
בפסיקת בתי המשפט נקבע לא פעם כי המבחן לקיומו של מטרד ליחיד הוא מבחן האדם הסביר תוך התחשבות בנתוני הסביבה. כלומר, לצורך ביסוס קיומה של עוולת מטרד ליחיד, יש דרישה כי ההפרעה שנגרמה בעקבות התנהגות הנתבע תהיה מוחשית ומהותית ולא חולפת וקלת ערך. כמו כן נקבע בפסיקה כי עוצמתה, מידתה ואף קיומה של ההפרעה ייבחנו תוך התייחסות לזכותו של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין שלו כמו גם להנאה סבירה מהם תוך התחשבות במיקומם ובטיבם. יובהר כי סבירות השימוש תיקבע לפי אמות מידה אובייקטיביות של בית המשפט.
כדי לזכות בתביעה מכוח סעיף 44 לפקודה יש צורך להוכיח את עצם קיומו של המטרד ואת הנזק שנגרם בעקבותיו. כאשר מדובר במקרים של רעש, חריגה מהרעש המותר לפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) היא מספקת להוכחת היסוד הנדרש תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחה בתחום. יתרה מזאת, הנפגע יצטרך להוכיח כי יכולתו ליהנות מהמקרקעין שלו נפגעה כתוצאה מהמטרד.
רעש חזק או בלתי סביר? תביעה בגין מטרד רעש מאולפן הקלטות
לפי ס' 2 לחוק למניעת מפגעים: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".
למעשה, יש שתי חלופות לביסוס טענה למטרד רעש. החלופה האחת הינה הוכחת "רעש חזק"; והחלופה השנייה הינה הוכחת רעש "בלתי סביר".
דוגמה למקרה שבו הוכח קיומו של מטרד רעש ונפסקו פיצויים ניתן לראות בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בת"א (תל אביב-יפו) 40656-05-15, שם נידונה תביעה בגין מטרד רעש שהגיש בעל סטודיו לגרפיקה נגד עסק שפעל בסמוך אליו. בעל הסטודיו טען כי באותו בניין פועל במשך שנים אולפן הקלטות שגורם לרעש חזק מאוד אשר מונע מצוות הגרפיקאים במקום לבצע את עבודתם כראוי.
מנגד, בעל האולפן טען כי התביעה הוגשה לאחר פרק זמן ממושך שבו העסק פעל ללא הפרעה ולכן אין לקבלה. עוד נטען כי העסק נאטם באמצעים לאיטום רעשים כדי להפחית את רמות הרעש שמופק ממנו. מומחים מטעם הצדדים קבעו כי רמת הרעש מהאולפן אינה עולה על 57 דציבלים ולכן לא עוברת את הרף הקבוע בחוק כדי שתוגדר כרעש בלתי סביר.
הרעש מאולפן ההקלטות מוגדר כ"רעש חזק" ומהווה עילה ברת פיצוי
השופט קיבל את התביעה על אף חוות הדעת של המומחים, לפיה אין מדובר ברעש בלתי סביר, וקבע שניתן להגדיר את הרעש הבוקע מאולפן ההקלטות כ"רעש חזק". בעוד שרעש בלתי סביר מחייב מדידה שעוברת רמת דציבלים גבוהה למדי, רעש חזק הוא כל רעש שעולה ברמתו על רמה נורמטיבית של רעשי רקע ונחשב לבלתי סביר מכיוון שהוא מפריע לבני אדם, גם בהיעדר מדידת דציבלים מדויקת.
בדיקת מומחה במקום העלתה כי חדר החזרות מפיק רעש גבוה יותר מרעשי הרקע של הסטודיו לגרפיקה וגורם מטרד לאוזן האנושית. לפי קביעת המומחה רעש שעולה ב-5 דציבלים מעל רעשי הרקע מהווה מטרד, ואילו חדר החזרות מפיק רעש שעולה ב-15 דציבלים מעל לרעשי הרקע, ולכן נחשב לרעש חזק לפי החוק למניעת מפגעים.
בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע להפסקת פעילותו של חדר החזרות. כמו כן חייב את בעל חדר החזרות לשלם לבעל הסטודיו לגרפיקה פיצויים בסך 30 אלף שקלים על נזק בלתי ממוני, בתוספת הוצאות משפט, שכר המומחה ושכר טרחת עורך דינו של בעל הסטודיו בסך כולל של 30 אלף שקלים נוספים.
"זכותו של אדם לשהות בביתו בשקט בשעות המנוחה"
דוגמה נוספת לפסק דין העוסק במטרד רעש ניתן לראות בת"ק 33989-10-14 שם נקבע כי "קשה לחלוק על כך שקיומו של רעש בלתי סביר - מוזיקה הנשמעת למרחוק בקולי קולות - מפריעה לשימוש סביר בדירת מגוריו של אדם. זכותו של אדם לשהות בביתו בשקט בשעות המנוחה".
בשני המקרים שהובאו לעיל התובעים זכו בפיצויים בסך של כ-30 אלף שקלים. חשוב לציין כי למרות נטייתם של חלק מהאנשים לבחור בהליך מהיר של תביעה קטנה בגין מטרדי רעש תוך ויתור על ייצוג משפטי, במקרים רבים פניה לעורך דין מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום מפגעים סביבתיים ומטרדי רעש תסייע למקסם את הסיכויים לזכות בתביעה ולהגדיל את סכום הפיצויים. הניסיון מלמד כי אין תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ולליווי של עורך דין מיומן ומנוסה בתביעות פיצויים בגין מטרד ליחיד.
.jpg)
.jpg)
