באמצעות החוק ניתנה  סמכות לבית המשפט לענייני משפחה (וגם לבית המשפט השלום ובתי הדין הדתיים)  לאסור על אדם להטריד אדם שהוא בן משפחה או להימצא במרחק מסוים דירה גם אם הוא בעלים בה ואף יכול לאסור על אדם לפעול בדרך המקשה את השימוש באותה דירה.

 

יש לשים לב כי במידה ומדובר בקטין תינתן סמכות רק לבית משפט לענייני משפחה.  לא רק בית המשפט או ידוע בציבור יוכלו לבקש את צו ההגנה, מאחר ומדובר במצב רגיש בו קיים לעתים חשש של אחד מבני הזוג להגיש בקשות מסוג זה לבית המשפט המחוקק בחר ליתן את הסמכות להגיש את הבקשה גם ליועמ"ש, לתובע משטרתי ולפקיד סעד.

 

סעיף 3 לחוק מגדיר את התנאים בהם בית המשפט יכול להפעיל את סמכותו ולהוציא צו הגנה לרבות, ולא רק, כאשר מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה, כליאה שלא כדין, סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה ואף כאשר ישנו חשש כי תבוצע עבירה מסוג זה.

 

גם התעללות נפשית מתמשכת המשמיטה את היכולת לנהל חיים תקינים יכול שתיגרום להוצאת הצו. לאור הפגיעה הקשה בעצם הוצאת הצו הרי שזמן תוקפו מוגבל לתקופה קצרה של 3 חודשים אם אפשרות להאריך את המועד לתקופה של מחצית השנה עד שנה.

 

צו הגנה ככל שלא מדובר על ניהול חיים תקינים יכול להינתן במעמד צד אחד אך בית המשפט מחוייב לקיים את הדיון תוך 7 ימים מיום הינתן הצו. 


עודכן ב: 29/06/2010