בישראל ישנם (נכון לסוף שנת 2013) כ- 11,000 חולים הסובלים עקב מחלתם מכאבים עזים ו/או מסרטן ועל כן מקבלים כחלק מהטיפול התרופתי או כחלופה לטיפול התרופתי הקונבנציונאלי שלהם היתר לשימוש בקנאביס רפואי. כל בעל היתר משלם 370 שקל בחודש עבור הצמח, אישור זה ניתן בהתחלה על ידי אחראי יחיד ממשרד הבריאות, ד"ר יהודה ברוך, כאשר במשך השנים נוספו חמישה רופאים המעניקים היתרים.

תנאים חדשים לקבלת היתר לשימוש בקנאביס רפואי

עד לפני מספר חודשים האישור לקבלת קנאביס רפואי היה מתקבל באופן די שרירותי אך כיום ישנם תנאים מסוימים, כמו נטילת תרופות משככות כאבים במשך 12 חודשים בטרם הגשת הבקשה ועוד, וכן באמצעות בקשה המוגשת בכתב. לאחרונה עדכן משרד הבריאות את טופס הבקשה באופן מקוון, דבר הגורם לשתי בעיות עיקריות. האחת, חתימה על וויתור סודיות רפואית והשנייה, התניית רישיון הנהיגה.

בטופס החדש נוספו שני סעיפים שלא נמצאו בטופס הישן. הסעיף הראשון שעליו יש לחתום מציין: "הוסבר לחולה כי חל איסור חוקי לנהוג כל עוד הוא מטופל בקאנביס".והסעיף השני שהתווסף לטופס בקשת רישיון לקנאביס רפואי, מכיל הצהרה להסכמה לביקור תקופתי אצל רופא כמצוין להלן: "אני מתחייב להגיע למעקב רפואי סדיר... אני מסכים שכל גורם רפואי יעביר למנהל לפי פקודת הסמים המסוכנים כל מידע אודותיי... כמו גם מידע על אשפוזים פסיכיאטריים שעברתי, ככל שהיו."

 

לפי החוק, אדם הנוהג כשבגופו שרידים של סם ייחשב כנהג שיכור

לפי חוק במדינת ישראל ובפרט לפי חוקים בתחום התעבורה, בסעיף 64ב' (א)(2) נקבע בצורה נחרצת כי נהג ייחשב לשיכור, מושג הכולל בדיני תעבורה נהג תחת השפעת סמים, כאשר: "מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן". יוצא אפוא שכלל לא מעניינת שאלת ההשפעה או אי ההשפעה של הסם אלא מספיק שבדמו של נהג יימצא סם מסוכן או תוצר חילוף של סם (ביחס למריחואנה/חשיש מדובר ב- THC), והנהג ייחשב לנהג תחת השפעת סמים ודינו להיות מורשע בעבירה שאחד מרכיבי העונש יהיה פסילת רישיון נהיגה לשנתיים מינימום.

הפסיקה בנושא אכן מקרטעת, אם כי מאמר זה נכתב על מנת שלבעלי האישור או לנהגים המעוניינים לקבל אישור תהיה קרקע משפטית יציבה בטרם יחליטו לעלות על הכביש שבגופם שרידי סם.

 

הפסיקה - פרשת רן שריג והנהיגה תחת השפעת הסם


סוגיה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בפרשת רן שריג. רן הינו תסריטאי, סופר שדרן ומנחה טלוויזיה אשר התפרסם בין היתר מאחר ונתפס נוהג כשבגופו סם. טענת ההגנה שלו הייתה קבלת היתר חוקי-רפואי לשימוש בקנאביס רפואי. השופט ג'ובראן ציין בעניין זה כי: "בהקשר זה מציינת המשיבה, פרקליטות מחוז ת"א, כי תקנות להסדרת הנושא נמצאות בשלבי התקנה, וכי בינתיים מוסדר הנושא באמצעות הפעלת שיקול הדעת של התביעה ואי העמדה לדין במקרים גבוליים. כך, בהקשר של קנאביס, מפעילה המשיבה את שיקול דעתה בהעמדה לדין, ובמקרה שבו חלפו שש שעות, כקבוע בהנחיות הקליניות, אפשר שתבחר שלא להעמיד לדין חרף ביצועה של עבירה. יודגש כי במקרה זה לא היה ספק כי רן עישן כ-20 דקות בטרם החל בנהיגה".

לפי ד"ר ברוך- לאחר שש שעות השפעת הסם פגה, ומותר לנהוג

פסיקת בתי המשפט לתעבורה כאמור אינה אחידה. בפס"ד שניתן בעניין מדינת ישראל נ' זבולון אזולאי, הרשיע ביהמ"ש נהג שצרך קנאביס רפואי ונתפס נוהג. למשפט הוזמן ד"ר יהודה ברוך על מנת שישמש כעד הגנה במשפטו של הנהג. ד"ר ברוך ציין בחקירתו כי: "בעת שימוש בסם אסור לנהוג. מבחינה רפואית לאחר כ-6 שעות מהשימוש האחרון בסם, אין יותר השפעת סם על האדם ומשכך הנהיגה (למעט נהיגה ברכבים ציבוריים, כלים כבדים וציוד מכני הנדסי), כאמור בסעיף 3 לרישיון, מותרת". זו גם העמדה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אך העד אישר כי עמדתם זו לא התקבלה ע"י ביהמ"ש וזאת לאור החוק הברור בנושא.

בסופו של ההליך, הנהג הורשע והושתו עליו בין היתר 30 חודשי פסילה ומאסר מותנה בן 12 חודשים. הנהג ערער לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה.

אך ישנה גם פסיקה שונה כגון פסק דין מדינת ישראל נ' וויס, בה זוכה הנהג עקב טענת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית בגלל שלטענתו הוא מקבל את הקנאביס בהיתר ומקפיד שלא לנהוג 6 שעות לאחר נטילת התרופה.

עברייני תעבורה פוטנציאלים

יודגש כי טרם גובשו נהלים להסדרת הנושא של נוטלי סמים רפואיים לנהיגה בכביש. לכן, מאחר וטרם תוקנה פקודת התעבורה ואין בחוק גבול מותר לשרידי מריחואנה וחשיש כפי שבחר המחוקק לעשות עם האלכוהול, המשתמשים צריכים אפוא לקחת בחשבון שהם מוגדרים כמבצעי עבירה פוטנציאליים כשהם עולים על הכביש. למרות שעפ"י החוק לא השוטר בשטח לא יעצר נהג ויבקש ממנו לערוך בדיקת סמים מאחר והחוק דורש "חשד סביר" וכזה יקום רק מקום בו הנהג התנהג בכביש באופן חריג בטרם נעצר ע"י השוטר.

* כותב המאמר, עו"ד דורון ויגלר, הינו בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן וחבר מן המניין בוועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין. עו"ד ויגלר עוסק מזה שנים בתחום התעבורה בכלל ובמכון הרפואי בפרט.