במסגרת תיק ההוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, הזוכה רשאי לנקוט בהליכים שונים על מנת לגבות את החוב המגיע לו.

 

 

 

אחד ההליכים היעילים לגביית החוב והשבת הכספים, הינו הליך שנקרא "חיוב צד שלישי". רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

 

 

ע"פ סעיף 44 (א) לחוק ההוצאה לפועל , צו-עיקול המצוי בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

 

 

לאחר המצאת הצו לצד השלישי, יגיש הצד השלישי למנהל לשכת ההוצאה לפועל ותוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

 

 

זאת ועוד כי באם הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חודשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.

 

 

ע"פ סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל, הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו-העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן-פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.

 

 

זוכה רשאי לפנות אל הרשם ולבקש הזמנת הצד השלישי לחקירה, כאשר הצד השלישי איננו מגיש הודעה בתגובה לצו העיקול או כאשר ההודעה איננה שלמה או נכונה.

 

 

סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא מסר מידע כנדרש, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו-עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.

 

יובהר כי החיוב בתשלום החוב הפסוק איננו בא במקום אלא בנוסף לאחריות המוטלת על הצד השלישי על פי כל דין.

 

צד השלישי חייב לטפל באיתור הנכס המעוקל, היות ובידיו מצוי הנכס.  בית המשפט העליון קבע כי ניתן לחייב צד שלישי בתשלום החוב הפסוק או בתשלום שוויו של הנכס המעוקל, רק במקרה שהנכס נמצא בידי צד השלישי ממש והוא אינו מוסרו לידי לשכת ההוצאה לפועל.

לימים ניתנה החלטה בתיק ההוצאה לפועל מס': 1600086094 בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה ע"י כב' הרשם אפרים צ'יזניק.

 

בתיק הנ"ל, ביום 9.2.09 שלח הזוכה לידי צד ג' עיקול בגין חובותיו של החייב צו העיקול, חובו דאז עמד על סך של 52,090 ₪.

ביום 19.3.09 נמסרה לצד ג' הודעת המימוש של העיקול, עד לסך אשר עוקל, כמפורט לעיל.

 

ביום 24.3.2009 ניתנה החלטה ע"י רשם ההוצאה לפועל, לפיה הוגשה הודעה מטעם צד ג' , אשר עולה ממנה כי בחזקתו של הצד השלישי מצויים 30,000 ש"ח שעוקלו לטובת תיק מזונות זה. על כן הורה רשם ההוצאה לפועל לצד ג' לממש העיקול ולהעביר מלוא הסכום לתיק הנדון.

 

 

חלפו חודשיים מאז מתן ההחלטה, אולם הצד השלישי לא העביר את הכספים על אף החלטה המורה על המימוש. ביום 17.5.09, שוב ניתנה החלטה על מימוש הכספים. יתרת החוב באותו מועד עמדה על סך של 71,123 ₪. ביום 14.10.09 נמסר לצד ג' עיקול נוסף. יתרת החוב באותו מועד הסתכמה בסך של 79,341 ₪.

 

 

בשל אי מתן תשובת מאת המחזיק, זומן נציג מטעם צד ג' לחקירה בשלושה מועדים שונים על מנת למסור מידע מלא אודות צו העיקול,אולם רק במועד האחרון נמסר מידע כמעט מלא, למעט מקרה אחד, אשר יפורט להלן.

 

 

לפי המידע שנמסר, התברר כי עד להחלטת המימוש השניה, תוך 90 ימים מאז נמסרה הודעת העיקול, שולם לחייב ע"י צד ג', סך של 188,000 ₪, וזאת בניגוד לצו העיקול.

 

 

במרוצת התקופה העביר צד ג' לזוכה סך של 43,234 ₪.

 

 

מקריאת כרטסת, אשר הוסתרה ע"י צד ג', התברר כי שולמו לחייב סכומים העולים על הסכומים שעוקלו. לאחר בדיקת הכרטסת, עולה כי צד ג' מסר הודעה כוזבת, אשר רחוקה מהמציאות.

 

 

על כן , נקבע כי צד ג', כמחזיק סביר, אמור היה לפנות במסגרת התשובה לצו העיקול ולהבהיר אודות הכספים המגיעים לחייב במועד קבלת צו העיקול והכספים אשר יתקבלו עבור החייב, משך 90 הימים שלאחר מכן.

 

 

צד ג', לא רק שלא מילא את חובותיו, ללא צידוק של ממש, צד ג' אף הציג בפני ההוצאה לפועל מצגים לא נכונים. כמו כן נקבע, כי צד ג' היה חסר תום לב, כאשר מסר מידע שגוי בעליל והוא חויב בתשלום ההפרש בין הסכום הגבוה אשר עוקל במסגרת בעיקול השני לבין הסכום אשר הועבר במסגרת המימוש בפועל.

 

בנוסף חויב צד ג' בהוצאות הזוכה בגין התנהגות חסרת תום לב.

 

 

על כן ניתן לראות מגמה ברורה, לפיה כפי שניתן לראות בע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים נקבע, כי " על מנת להבטיח את יעילותו של העיקול אצל צד שלישי, אף הרחיק המחוקק לכת וחשף את הצד השלישי לסיכון של חיוב אישי, היה ולא יקיים הוראות החוק המגייסות אותו בעל כורחו לסייע לנושה בגביית החוב".

 

 

חשוב להבין ולזכור כי באם לא יפעל הצד השלישי בהתאם לסעיף 47 לחוק, דהיינו לא ימסור את המידע כנדרש ללא הצדק הסביר או יוציא מידו נכס או ישלם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו-עיקול בידי צד שלישי, הרי שרשם ההוצאה לפועל רשאי לחייבו בתשלום החוב הפסוק.

 

 

 

 

 


 


עודכן ב: 25/07/2013