בס"ד

 

פגיעות בעבודה- לעובדי הוראה

מאת: תמר יוספי- עורכת דין ומגשרת.

 

 

 

כידוע עובד אשר נפגע במהלך עבודתו, בהתקיים הנסיבות הנדרשות, תוכר הפגיעה כפגיעה בעבודה. פגיעה בעבודה יכול שתיווצר עקב אירוע תאונתי או שתיכנס לרשימת מחלות מקצוע. חלופה שלישית של פגיעה בעבודה הינה מסוג המיקרוטראומה.

 

פגיעה מסוג זה נגרמת עקב פגיעות זעירות ובלתי הפיכות שנגרמות לעובד במהלך עבודתו, אשר בסופו של תהליך גורם לפגיעה.

במאמר זה נפרט שני סוגים של פגיעות בעבודה, מסוג מיקרוטראומה, אשר הוכרו לאחרונה ביחס לעובדי הוראה.

 

 

א. פגיעה במיתרי הקול/ צרידות

 

 

בבית הדין לעבודה בבאר-שבע נדון לאחרונה עניינו של מורה לחינוך גופני אשר סבל מצרידות.

המורה טען כי עבד שנים רבות כמורה לחינוך גופני, דבר שגרם לו לצרידות.

בחלק מן הזמן עבד המורה באולם ספורט- שם נדרש להרים את קולו עקב האקוסטיקה הגרועה.

בנוסף, עבד המורה גם בשטח פתוח- וגם שם נאלץ להרים את קולו, על מנת שהתלמידים ישמעו אותו.

 

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת המורה, ולפיכך הגיש המורה, באמצעות עורך דינו, ערעור לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

לאחר שנקבעו עובדות המקרה, מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, בתחום אף-אוזן-גרון, אשר הגיש לבית הדין חוו"ד רפואית.

לאחר שנתקבלה חוו"ד ניתן פסק דין אשר קבע כי הצרידות בה לקה המורה נגרמה כתוצאה מפגיעה בעבודה, על דרך של מיקרוטראומה.

לאחר מתן פסק הדין, הופנה התובע לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, לשם קביעת אחוזי הנכות.

בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו למורה, יוחלט האם הביטוח הלאומי ישלם למורה מענק חד- פעמי או גימלה חודשית קבועה.

 

 

ב. דליות ברגלים

 

 

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בבאר-שבע, הוכרה מחלת דליות (ורידים) ברגליים, כפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה, ביחס למורה.

 

 

מעשה שהיה כך היה:

 

 

התובעת היתה מורה בת 41 שנים אשר עבדה בהוראה במשך 17 שנים, ובכל יום לימדה במשך מספר שעות תוך שהיא עומדת על רגליה בכיתת הלימוד. המורה טענה כי כתוצאה מעמידה ממושכת במהלך עבודתה, היא לקתה בדליות (ורידים) ברגליה.

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה לגימלת נכות מעבודה, שהגישה המורה.

 

לפיכך, פנתה המורה לקבלת ייעוץ משפטי, מעו"ד תמיר יחיא ועו"ד תמר יוספי.

 

בתום הייעוץ הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה, להכיר במקרה כפגיעה בעבודה.

 

 

לאחר קביעת עובדות המקרה מינה בית הדין לעבודה מומחה כירורג- כלי דם, אשר בחן את המקרה והגיש חוו"ד רפואית לבית הדין.

בחווה"ד קבע המומחה כי עמידה במשך שעות ארוכות, היא זו אשר גרמה להיווצרות דליות ברגליה של המורה, והביאה לפגיעה בלתי הפיכה במערכת הורידים ברגליה. בית הדין לעבודה אימץ את מסקנות המומחה הרפואי, וקבע כי למורה נגרמה פגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה.

לפיכך, הופנתה המורה לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, לקביעת אחוזי נכות.

 

 

ג. קביעת אחוזי נכות

 

 

לאחר שפגיעת העובד, הוכרה כפגיעה בעבודה, שיעור אחוזי הנכות נקבע במסגרת ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי.

בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית יוחלט האם לשלם לעובד מענק חד-פעמי או גימלה חודשית קבועה.

 

לאחר החלטת הועדה, רשאי הנפגע להגיש ערעור לועדה הרפואית לערערים, ביחס לגובה הנכות שנקבע לו.

דוגמה לכך הינה המורה לעיל, שנפגעה בורידים שברגליה אשר הגישה באמצעות באי-כוחה, ערעור לועדה הרפואית לערערים ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו לה. בסופו, הוגדלו אחוזי הנכות ונקבע לה שיעור נכות מעבודה בגובה 40%!

 

 

ד. תקנה 15

 

 

במסגרת קביעת שיעור אחוזי הנכות, הועדה הרפואית רשאית להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956.

 

היינו, הועדה רשאית לקבוע לנפגע דרגת נכות יציבה גדולה, עד 50% מזו שנקבעה לו מלכתחילה, ובשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע.

בהקשר זה, הועדה הרפואית תתחשב "במקצועו של הנפגע כאשר, לדעתה, הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו, והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו"

 

 

ה. מסקנות והמלצות

 

 

כל עובד במדינת ישראל מבוטח במוסד לביטוח לאומי, ולשם כך מופרשים ממשכורתו דמי ביטוח לאומי, מידי חודש בחודשו.

במקרה בו נפגע העובד במסגרת עבודתו, ראוי שיקבל טיפול משפטי מתאים, וימצה את זכויותיו בלא כל חשש.

בהקשר זה יודגש כי ההליך המשפטי ננקט כנגד המוסד לביטוח לאומי, ובמקרה של הצלחה בהליך המשפטי משולמים הכספים לעובד ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולא ע"י המעביד.

 

וזאת, למעט במקרים בהם יש לעובד טענת רשלנות כנגד מעבידו, שאז מוגשת תביעת נזיקין נפרדת ונוספת כנגד המעביד.