שוטר מבקש ממך תעודת זהות? לא בטוח שזה חוקי...

האם קמה לשוטרים סמכות לדרוש מאדם להציג תעודת זהות, גם ללא חשד לביצוע עבירה?

לכאורה התשובה חיובית אך לאחרונה ניתנה פסיקה חדשה בעניין.

חוק החזקת תעודת זהות קובע כי: "תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו".

הנה כי כן, החוק מסמיך מפורשות שוטר לדרוש תעודת זהות מאדם ללא כל דרישה נוספת בדבר חשד לביצוע עבירה.

לאחרונה ניתן פסק דין בעניין זה ע"י בית המשפט השלום בקריות. אומנם המדובר בפסק דין של בית משפט שלום אשר לא מחייב בתי משפט שלום אחרים. אך פסק הדין מנתח ביסודיות את הסוגיה על היבטיה השונים ומגיע לכלל מסקנה מהפכנית – שוטר אינו יכול לדרוש תעודת זהות מאדם לצורך זיהוי סתם כך אלא נדרש כי יהיה לשוטר חדש סביר בדבר ביצוע עבירה על ידי אותו אדם.

שופטת בית המשפט בקריות, טל תדמור-זמיר, ציינה כי מאז שנחקקו חוקי היסוד בישראל אשר קבעו כי זכויות האדם לפרטיות ולחופש תנועה הנן זכויות יסוד שהפגיעה בהן תוכל לעשות, כמצוות חוק היסוד, לתכלית ראויה ובאופן מידתי.

השופטת מפנה לחוק המעצרים אשר קובע בסעיף ההגדרות כי "עיכוב" הינו הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה... המשך החוק קובע כי שוטר מוסמך לעכב אדם אם יש לו חשד סביר כי הוא עבר עבירה או עומד לעבור עבירה ואז הוא רשאי לעכבו בכדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו...

השופטת ציינה כי לדעתה, עיכוב אדם לצורך בירור זהותו, פוגע בזכויותיו החוקתיות לחירות ולפרטיות שכן בעצם הדרישה להצגת תעודת זהות בפני שוטר יש כדי להגביל את חופש התנועה ולחשוף מידע אישי על אדם. כמו כן ציינה כי יכולתו של כל אדם לפתח את אופיו האינדיבידואלי תלויה במידה רבה ברמת הפרטיות שממנה הוא נהנה, ומשכך יש לאפשר לו לקבוע אלו חלקים מתוך אישיותו הוא מעוניין לחשוף.

מכאן מסקנתה כי אין להתייחס בקלות ראש לדרישה להציג תעודת זהות בהיותה פוגעת ולו פגיעה קלה בזכויות יסוד.

השופטת מנתחת את הסוגיה גם בהיבט אחר, היבט המשפט המנהלי.

כלל יסוד במשפט מנהלי בשיטתנו המשפטית הינו כי הרשות המנהלית רשאית לפעול רק בתוך דל"ת אמות הסמכות שהוקנתה לה בחוק והיא אינה מורשית לבצע פעולה שהיא לא הוסמכה במפורש לעשותה (עקרון חוקיות המינהל). היינו, לאזרח מותר לעשות ככל העולה על דעתו פרט לאותם מעשים האסורים בחוק. לרשות אסור לעשות דבר פרט לאותן פעולות שהחוק מתיר לה.

עוד נקבע כי עיקרון חוקיות המינהל דורש כי אין הרשות זכאית להסתמך על הוראת חוק כללית שיכולה להתפרש כמקור הסמכה לפעולתה ועל ההסמכה לפעולה להיות ברורה, מפורטת ומפורשת בחקיקה.

חוק הצגת תעודת זהות, מטיל על האזרח את החובה לשאת תעודת זהות ולהציגה בפני שוטר ועוד אך הוא אינו מתייחס לסמכות של הרשות לעכב ולדרוש מהאזרח הצגתה של תעודת הזהות, ומכאן הבעייתיות גם בהיבט זה.

השופטת קבעה לסיום, כי לדעתה שילוב כל הנימוקים דלעיל מביאים לכלל מסקנה לפיה אין סמכות לשוטר לפנות לכל אדם על פי רצונו, בהעדר עילה בדמות חשד סביר לפיו אותו אדם עבר עבירה או עומד לעיבור עבירה, על מנת לברר את זהותו ולעכבו לצורך כך. עיכוב שכזה הופך להיות עיכוב שאינו חוקי, אז קמה הזכות להתנגד לדרישה זו.

 

שוב אבהיר, כי המדובר בפסיקה אמיצה של שופטת בית המשפט השלום, שאיינה מחייבת בתי משפט שלום אחרים כך שייתכן שבתי משפט אחרים ימשכו ללכת בתלם, כפי שהמצב השכיח, וראות בדרישת שוטר, להצגת תעודת זהות מאזרח, ללא כל חשד, כפעולה חוקית.