בפני בית המשפט עמדה תביעת פיצוי כספי שנגרם לרכב בתאונת דרכים. אולם לא מדובר ברכב שנפגע בתאונה, אלא ברכב שפגע מאחורנית ברכב אחר. אולם עקב נסיבות התאונה , הנהג טען כי האחריות על התאונה היא על הנתבעת, הנהגת ברכב הנפגע.

 

יש לך שאלה?
פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום תביעת ביטוח

 

על פי גרסת התובע, אישתו ועד נטרלי מטעמו אשר ראה את התאונה, התובע נסע מימין לתובעת, בכתב בן 3 נתיבים שהמהירות המותרת בו היא עד 70 קמ"ש. כולם העידו כי רכב הנתבעת לפתע "חתך" ימינה ועצר לפני התובע, כאשר עצרה לא היה די זמן לנהג על מנת לבלום ולמנוע את ההתנגשות בין כלי הרכב. אי לכך, נטען בכתב התביעה, האשמה בתאונה היא של הנהגת הנתבעת. התובע דרש מהנתבעת לשלם לו את שווי הרכב (סך של 7,000 שקלים), כי הנזק הנגרם הינו מסוג "טוטאל לוס".


מנגד, הנתבעת ובן זוגה, שהינו שוטר בתפקיד, טענו כי רצו לאסוף את בתו של השוטר מנקודה כלשהי על הכביש. לדבריהם, הנתבעת אותתה בעזרת הוינקר וסטתה ימינה לאחר שזיהתה את הילדה. הנתבעת, לדבריה, עברה ימינה בזהירות, הבת הספיקה להגיע לרכב ואז אירעה התאונה.עוד טענה הנתבעת כי העצירה הייתה זהירה, ובמראה האחורית לא ראתה אף כלי רכב שמתקרב לאזור. אולם הן הנתבעת והן התובע הסכימו כי מדובר בנתיב תנועה וחל איסור מוחלט לעצור את הרכב במקום זה, מכל סיבה שהיא.


בית המשפט: על הנתבעת חלה אחריות מסוימת לתאונה


השופט שדן בתיק, פאול שטרק, כתב בפסק הדין שלפי הכלל, כל הפוגע מאחוריו- האחריות מוטלת על כתפיו. אולם פסקי דין לתביעות דומות שהיו בעבר קובעים כי אין חזקת אחריות מוחלטת, וגם לנהג השני אמורה להיות אחריות מסוימת למעשיו. הפוגע מאחורנית אמור לשמור מרחק במידת מה ואילו הרכב הנפגע צריך לעבור נתיב בדרך שלא תגרום לרכבים אחרים לעצור פתאומית.


לגבי האירוע עצמו כתב השופט כי מוקד הנזק ברכב הנתבעת הוא במרכז הפגוש האחורי, אולם בתצלום שהציג התובע ניתן לראות כי הנתבעת "חתכה" לפניו ולמעשה רכבו פגע בזוית מאוד מסוימת ברכבת הנתבעת.


השופט קבע, כי עדות הנתבעת והעדים מטעמיה לא סתרו את גרסת התובע ועדיו. ייתכן מאוד שאכן הייתה פעולת איתות מצד התובעת, אולם מאחר ולא ראתה רכב אחר מאחוריה- ייתכן בגלל שטח מת. סטתה ימינה עם הרכב ועצרה באופן מסוכן שחוסם נתיב תנועה.


בסופו של דבר, כותב השופט, בנסיבות שנוצרו לתובע לא הייתה אפשרות לדעת על מראש על עצירה פתאומית אולם היו עליו לשמור מרחק סביר מרכב הנתבעת למקרה ויצטרך לעצור. השופט סיכם כי האחריות לתאונה היא 70 אחוזים לנתבעת, ו-30 אחוזים לתובע.
השופט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע 70% משווי הרכב, כ-4,000 שקלים, הוצאות משפט ופיצוי על כאב וסבל. סה"כ 5,760 שקלים