בית משפט העליון קיבל בשבוע שעבר (יום ג') את ערעורם של שני צעירים אשר הורשעו בעבירות של סחיטה באיומים, וביטל הרשעתם. הביטול יוצא הדופן נעשה בעקבות השינוי הגדול שחל בחייהם של המערערים.


לפי כתב האישום, בשנת 2010 כאשר היו המערערים כבני 18, הם עצרו שלושה נערים קטינים ברחוב ודרשו מהם למסור את הטלפונים הסלולריים שלהם וכן את הכסף שהיה בכיסם. כאשר נתפסו המערערים הם הודו מיד במעשים המיוחסים להם והביעו צער, חרטה ובושה, לאורך כל ההליך המשפטי. לבסוף, לאחר כשלוש שנים, הם הורשעו בעבירות של סחיטה באיומים ובקשירת קשר לביצוע פשע.


בעת ביצוע המעשים חיכו הנערים לגיוסם לצבא, ובעקבות עיכובו הארוך של המשפט בעניינם, הם גויסו ושירתו שירות צבאי מלא. במהלך שירותם הצבאי, ביהמ"ש המחוזי הטיל עליהם גזר דין קל יחסית לעבירות שביצעו, והם חויבו ב-6 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 2,000 שקלים לכל אחד משלושת המתלוננים.

 

גזר הדין ניתן שלוש שנים לאחר ביצוע העבירה 


המערערים החליטו לערער על גזר הדין בעיקר מפאת הזמן הארוך שעבר מביצוע העבירות, כשלוש שנים תמימות, ובעקבות שינוי נסיבות חייהם מקצה לקצה. לטענתם, שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא התחשב בתקופה השיהוי הארוכה של ההליכים המשפטיים, וכן בעובדה כי הם אינם עוד אותם הנערים אשר ביצעו את העבירות.


לאחר שגויסו לצבא, החליטו שני המערערים לשנות את דרכם ולהבטיח לעצמם עתיד טוב יותר. שניהם סיימו שירות צבאי מלא בהצטיינות, ואף החלו ללמוד לימודים גבוהים. בארבע השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, הם למעשה שינו את חייהם מהקצה אל הקצה, ועלו על דרך המלך לבניית חיים טובים ונורמטיביים.


כמו כן, טענו המערערים כי כתב האישום בעניינם הוגש שנתיים תמימות לאחר ביצוע העבירות, וזאת למרות העובדה שהם הודו מיד במיוחס להם, ולא פעלו בשום דרך אשר עלולה היתה לעכב הליכים. לטענתם מדובר בעיכוב קיצוני ובהתנהלות בעייתית מאוד אשר גרמה להם לעוול ולעיוות הדין.


בנוסף טענו המערערים כי היה על ביהמ"ש להתחשב בכך שבעת ביצוע העבירות היו בני 18 וארבעה חודשים בלבד. כלומר, כמעט קטינים בעצמם, ועל כן שיהוי כתב האישום והעונש שהוטל עליהם אינם אלא עינוי דין שאינו הוגן ואינו צודק.


בא כוח המערערים הפנה את ביהמ"ש לעובדה המצערת כי לאור השיהוי בהגשת כתב האישום, נמנעה מהמערערים ההזדמנות לבקש חנינה מהנשיא, בהליך אשר נותן הזדמנות לחייל שהורשע בעבירות טרם שירותו הצבאי, לפתוח דף חדש בחייו, ממש כפי שביקשו המערערים לעשות.


מנגד, טענה המשיבה כי העונש שקיבלו המערערים הוא קל מספיק, ואין מקום להקל עוד בעונשם. לפיה, העבירות הן חמורות, ומצדיקות עונש הולם בצדן. כמו כן, טענה כי השיהוי בהגשת כתב אישום נלקח בחשבון בעת מתן גזר הדין.

 

הזדמנות נדירה לפתוח בחיים חדשים ללא הרשעה 

 

ביהמ"ש העליון קיבל את טענותיהם של המערערים, וביטל את הרשעתם. בנימוקיו להחלטתו טען ביהמ"ש כי ההחלטה התקבלה בעקבות הצטברות של נסיבות המאפשרת קבלת הערעור, ולא מפאת סיבה אחת בודדת.

 

לפיו, צירוף הנסיבות כי המערערים היו "על גבול הקטינות" בעת ביצוע העבירות, כתב האישום בעניינם הוגש באיחור של כשנתיים תמימות, ובצירוף העובדה כי המערערים שינו את חייהם לחלוטין, והביעו רצון עז להשתלב בחברה ולהתרחק ככל האפשר מהתחום הפלילי בעתיד; כל אלה, הביאו את בית המשפט להעניק הזדמנות נדירה לשני צעירים לשים את העבר מאחוריהם, להפיק לקחים, ולהתחיל בחיים חדשים.

 

יש לך שאלה? 

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום אי הרשעה | קלון


לפיכך, ביטל ביהמ"ש את הרשעתם של המערערים והמיר את עונשם מעבודות שירות לצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, וכן צו מבחן לשנה.

 

ע"פ 111/14
ע"פ 860/14