בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דחה בשבוע שעבר (יום ה') תביעתו של פקיד ביטוח נגד חברת הביטוח בעקבות פיטוריו ימים ספורים לאחר שהודיע למעסיקיו כי ברצונו לצאת לחופשת לידה. בית הדין קבע כי חברת הביטוח הוכיחה מעל לכל ספק כי לא מדובר באפליה, אלא באי שביעות רצון מתפקודו זה זמן רב.


באוגוסט 2012, פנה הפקיד לממונה עליו, ומסר לה כי אשתו עומדת ללדת בקרוב, והוא מעוניין לנצל את חופשת הלידה המגיעה לו כחוק. מספר ימים ספורים לאחר הודעתו, הוא נקרא למשרד מנכ"ל החברה, שם ננזף על התנהגותו הבלתי נאותה בעבודה, ועל יחסו הלקוי לעובדות בחברה. כמה ימים לאחר מכן, קיבל התובע מכתב הודעת פיטורין, ועזב כעבור כשלושה שבועות.


לטענת התובע, הוא פוטר שלא כדין בעקבות הודעתו על יציאה לחופשת לידה. לדבריו, פיטוריו נגועים באפליה ובניגוד גמור לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עוד טען בתביעתו כי לא נערך לו שימוע ראוי, הוא לא קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולא ידע כלל שהשיחה עם מנהל סוכנות הביטוח, הינה למעשה שיחת שימוע.


בתביעתו, עתר התובע לפיצויים בגובה 50 אלף שקלים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיצוי בסך 4 חודשי שכר בגין הפסד השתכרות עתידי, וכן פיצויים בגין השימוע הלקוי שנערך לו.

 

חברת הביטוח: העובד ראה סרטים במהלך העבודה והתנכל לעובדות 


מנגד, דחתה החברה הנתבעת את טענות התובע מכל וכל, וטענה כי הוא פוטר עקב אי שביעות רצון מהתנהגותו הבלתי נאותה בעליל כלפי עובדות החברה וסירובו לקבל מרות. לטענתה, התובע נהג לצפות בסרטים על המחשב במהלך העבודה, הופעתו היתה מרושלת תמיד, והוא אף התנכל לעובדות אחרות, זלזל בהן והטריד אותן.


לפיה, התובע זומן לשיחה עם סמנכ"לית החברה, ולא השכיל לשנות את דרכיו, ואת התנהגותו, למרות שהוזהר על ידה. לפיכך, הוא זומן בשנית לשיחה עם המנהל שדרש ממנו לשפר את התנהגותו, ולא יפוטר. וכך, לאחר מספר ימים בהם נראה היה כי אין בכוונת התובע לחדול ממעשיו, ומהפגנת זלזול כן כלפי העבודה והחברה בכלל, והן כלפי עובדות החברה בפרט, הוא פוטר.


לטענת הנתבעת, העובדה כי הפיטורין בוצעו ימים ספורים לאחר הודעתו הינה מקריות בלבד, ואין שום קשר, ולא הפעוט ביותר, בין פיטוריו לבין חופשת הלידה שביקש. לתמיכה בטענות ההגנה, עלו על שולחן העדים, בזה אחר זה, עובדי החברה, החל מסמנכ"לית הנתבעת וכלה בעובדת החברה אשר הוטרדה על ידי התובע. העדים כולם, העידו על התנהגותו הלקויה ועל העובדה כי פוטר מטעמי אי שביעות רצון בלבד.
בבואה לתת את פסק הדין, קבעה השופטת כי עדויות הנתבעת כולן הינן מהימנות, עקביות ואמינות, ומציירות תמונה ברורה של אי שביעות רצון מעובד שסירב לקבל מרות, וזלזל במקום עבודתו.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום פיצויי פיטורין


לפיכך, קבעה השופטת כי לאור העדויות והראיות, נראה כי התובע פוטר אך ורק לאחר שהתריעו פעם אחר פעם על יחס לא ראוי שהפגין כלפי עובדות החברה, ועל אי קבלת מרות, הופעה מרושלת וצפייה בסרטים על חשבון העבודה.


יחד עם זאת, קבעה השופטת כי לא נערכה שיחת שימוע הוגנת לתובע, וכי התובע לא זומן אליה מראש בידיעה שמדובר בשיחת שימוע לפני פיטורין. כמו כן, לפי תמליל השיחה בינו לבין מנכ"ל החברה, לא נראה כי ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו.

 

אולם, מאחר והתובע הוזהר מספר פעמים בעבר, והיה מודע לחוסר שביעות הרצון ממנו, לא מדובר בפגמים חמורים במיוחד, ולכן פסקה פיצויים לתובע בגין רכיב זה, של 2 משכורות בלבד בסך כולל של 11,600 שקלים.

 

סע"ש 4713-11-12