לאחרונה הותר לפרסום פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת, אשר העביר את המשמורת על הבנות המשותפות לידי האב, לאחר שנקבע כי זוהי טובתן של הילדות בעקבות חזרתה של האם בתשובה, והצטרפותה ל"כת נשות הטאליבן".


הצדדים נישאו בשנת 2001 ונולדו להם שתי בנות מנישואים אלו. לאחר כחמש שנים, נישואיהם עלו על שרטון, והם החליטו להתגרש. אולם, עם קבלת תוקף הגירושין החליטו הזוג לנסות ולחיות יחד בשנית, כאשר גם ניסיון זה לא עלה יפה, והם נפרדו סופית בשנת 2008.


במסגרת הליך הגירושין נקבע כי המשמורת על שתי הילדות המשותפות יינתן לאם, כפי שנהוג, אולם הסדרי הראיה שייקבעו לאב יאפשרו שהיה של הבנות לזמן שווה אצל שני ההורים, כאשר לכאורה מדובר במשמורת משותפת. כמו כן, הוסכם כי הבנות ימשיכו ללכת לבית ספר ממלכתי.


אולם, עם הזמן החלה האם בתהליך התקרבות לדת, שבסופו לאחר כחמש שנים, חזרה בתשובה ושינתה את אורח חייה מקצה לקצה. היא נישאה בשנית, והחלה לעטות על עצמה שמלות שחורות ורחבות המכסות את כל גופה מכף רגל ועד ראש בתוספת רעלה, וכן מיעטה לצאת את ביתה.


בין ההורים נפערה תהום עמוקה. מן הצד האחד, האב ניהל אורח חיים חילוני לחלוטין כפי שנהג מאז ומעולם, ומן הצד השני האם ניהלה אורח חיים קיצוני ביותר גם ביחס לחברה החרדית, שכן היא הצטרפה לזרם חרדי קיצוני אשר נשותיו מכונות "נשות טליבן" בשל לבושן, ואף עזבה את עבודתה והסתגרה בביתה מפאת השמירה על הצניעות.


כאשר הבחין האב בהקצנת אורח חייה של גרושתו, התעורר בלבו חשש לבנותיו, והוא הגיש בקשה לבית המשפט כי המשמורת תעבור אליו.


התובע: הילדות נאלצות להתמודד עם פער עמוק בין ההורים


בתביעתו, טען האב כי בנותיו הקטינות נאלצות להתמודד עם פער כל כך עמוק בין שני הבתים, וכי מצב זה אינו מיטיב עמן כלל. מחד, כאשר הן בבית האם הן מחויבות לפעול לפי מצוות התורה ולהתלבש בצניעות יתרה, ומנגד, כאשר הן שוהות אצלו, הן מתאימות את עצמן לאורח החיים החילוני, אליו הורגלו מילדותן.


בנוסף, הבנות אינן יכולות להזמין חברות לביתן, מפאת אורח החיים הקיצוני של האם, ואף חשופות ללעג מצד חבריהם לכיתה.


כמו כן, האם למעשה אינה מעורבת בחייהן של הבנות, ממעטת לצאת מהבית, ולא מגיעה לאסיפות הורים או להופעות של הבנות בחוגים.

 

לטענתו, יש להעביר אליו את המשמורת בהקדם, שכן הבנות התחילו לפתח סימפטומים מדאיגים של לחץ וחרדה.


מנגד, טענה האם כי אין אמת בטענות האב, וכי היא אם טובה וחמה אשר דואגת לבנותיה. לטענתה, היא מעולם לא הפחידה אותן, או איימה עליהן בעונשים כאשר הן עברו על מצוות התורה, ואף נמצאת בקשר עם בית הספר ככל יכולתה. לפיה, מסגרת כזו, רק יכולה לעשות טוב לבנות, ואין בה סכנה לשלומן הפיזי או הנפשי, ולו היה בעלה לשעבר רוצה בכך, יכלו השניים להתגבר על הקשיים.


עוד טענה, כי היא מעולם לא מנעה מהילדות ללכת לחוג מסוים, ומעולם לא אסרה עליהן לקיים קשר עם חברותיהן, חילוניות ככל שיהיו.

 

על מנת לקבל החלטה מושכלת, כאשר טובת הילדות עומדת לנגד עיניה, הורתה השופטת כי עובדת סוציאלית תגיש חוות דעתה לאחר עריכת תסקיר בעניין. בחוות דעתה, קבעה המומחית כי בעוד האב מנסה להתגמש כמידת האפשר, האם אינה מתקשרת איתו, מפאת הצניעות, והוא מקבל מידע על הבנות דרך בעלה. כמו כן, למרות שמדובר באם חמה ואוהבת, היא אינה מוכנה להתפשר כהוא זה, ככל שמדובר בעריכת וויתורים למען הבנות.


יחד עם זאת, הבנות מקבלות יחס חם ואוהב בשני הבתים, ונוצר מצב בו הן מנסות לרצות את שני הצדדים. מצב זה, לפני המומחית, יוצר מצב בלתי אפשרי עבור ילדות בגיל צעיר כל כך, וגורם להן לבלבול, לחץ נפשי גדול וחרדות.


לפיכך, לאחר שראתה כי אין אפשרות כרגע לפשרה בין הצדדים, קבעה המומחית בחוות דעתה כי טובתן של הילדות הינה לעבור למשמורת האב.


האם טענה כי חוות הדעת אינה אובייקטיבית, ואינה ראויה להתייחסות שכן היא ניתנה על ידי אישה חילונית אשר מלכתחילה הגיעה עם דעות קדומות, ועם רתיעה מאורח החיים החרדי.


השופטת דחתה טענה זו, וקיבלה את חוות דעתה של המומחית. לפיה, האם בעצמה הבהירה כי היא אינה מוכנה בשום פנים לשנות ולו במעט את דרכה, וכי בנותיה יאלצו להתגבר על הקושי. בעלה של הנתבעת העיד אף הוא וטען כי מדובר בהתמודדות קשה ביותר של הילדות, כאשר הוא מוסיף כי אינו יודע איך היה מתמודד עם המצב לו היה במקומן.


עדויות אלה, בצירוף עדותו של האב, ודבריהן של הבנות הרואות באמן כחריגה, למרות אהבתן הבלתי מסויגת אליה, הובילה את השופטת להחלטה להעביר את המשמורת לאב, ולהורות על הסדרי ראיה עם האם.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום זכויות הילד


לפיה, ילדות בגיל כזה, אינן אמורות "לשרוד" או "להתמודד" אלא לחיות את חייהן בצורה הטובה ביותר, תוך שהן נשענות על מרכז יציב הנותן להם תמיכה בלתי מסויגת ודואג לכל צרכיהן. המרכז במקרה זה, לדבריה, הוא בית האב ומשפחתו החדשה.


לפיכך, קבע בית המשפט כי הקטינות יועברו למשמרת האב, ימשיכו ללמוד בבית הספר הממלכתי ויקבלו טיפול פסיכותרפי, בעוד לאם ייקבעו הסדרי ראיה. כמו כן, ההורים חויבו אף הם בקבלת הדרכה הורית, וכן הותר לבנות לצאת לחופשה בחו"ל תחת הסכמת ההורה השני ואישור בכתב.