תלמידת חטיבת ביניים נפלה מגובה היציע באולם ספורט במהלך שיעור חינוך גופני. כתוצאה מהנפילה נגרמו לה נזקי גוף משמעותיים, ונותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 35%.

 

בנסיבות אלה הגישה התלמידה תביעה לפיצויים נגד המדינה ומשרד החינוך ונגד המועצה המקומית האחראית על אולם הספורט בו ארעה התאונה. בית משפט השלום בכפר סבא קיבל בשבוע שעבר (יום ב') את התביעה ופסק לטובת התלמידה סך של 1,300,000 שקלים.

 

ביום התאונה, שהתרחשה בחודש ינואר 2003, המורה הקבוע לחינוך גופני נעדר מבית הספר, ולכן המורה להיסטוריה ליווה את התלמידים אל אולם הספורט. המורה המחליף פיצל את הכיתה לקבוצת בנים וקבוצת בנות, והותיר את הבנות לבדן באולם, כאשר יצא עם הבנים אל מגרש הכדורסל.

 

באותה עת התובעת, ילידת 1988, טיפסה אל היציע הממוקם בצד מגרש הכדורסל, וצפתה מלמעלה בקבוצת הבנים. לפתע איבדה את שיווי המשקל ונפלה מגובה היציע אל הרצפה הממוקמת תחתיו, זאת חרף קיומו של מעקה בטיחות האמור למנוע נפילה מסוג זה.

 

התובעת שנפלה על הראש סבלה משברים בגולגולת ומדימום מוחי

 

כתוצאה מהנפילה התלמידה איבדה את ההכרה והובהלה לבית החולים, שם אובחן כי היא סובלת בין היתר משברים בגולגולת ומדימום מוחי. התובעת עברה הליך שיקום ארוך ומייגע שנמשך למעלה מעשור, עד למועד זה.

 

כיום התובעת אינה מצליחה להשתלב במקומות עבודה, בשל נכותה התפקודית, ומבלה את מרבית ימיה בביתה ללא מעש. מומחים רפואיים מטעם בית המשפט קבעו את נכותה על רקע הפגיעה המוחית בשיעור של 35%, הכולל נכות בתחום הנוירולוגי, הפסיכיאטרי, ובתחום הפה והלסת.

 

התובעת לא ידעה לספר מדוע נפלה מן היציע, אך לטענתה, הנתבעות הפרו את חובתן לדאוג לביטחונה ושלומה כתלמידת בית ספר, מאחר והותירו אותה במהלך שיעור הספורט ללא השגחה של מורה אחראי, ובכך הפרו את חובתן לפקח על מעשי התלמידים במהלך הלימודים. עוד טענה כי המועצה האזורית התרשלה בכך שהפרה את חובתה לשמור על בטיחות אולם הספורט, מאחר ובניית המעקה נעשתה בניגוד לתקן.

 

הנתבעות: נערה בת 15 אחראית למעשיה הפזיזים

 

מנגד הכחישו הנתבעות את חבותן והכחישו שהתרשלו באופן כלשהו כלפי התובעת. הן טענו בתוקף כי המורה נכח באולם הספורט בעת התאונה, וסיבת הנפילה לא הוכחה. עוד ציינו כי התובעת, שהיתה כבת 15 במועד התאונה, היא האחראית למעשיה הפזיזים, ויש לייחס לה אשם תורם משמעותי.

 

לאחר ששמע בית המשפט את עדותו של המורה להיסטוריה, השתכנע כי הוא לא נכח בעת התאונה, והותיר את התובעת ללא השגחה באולם הספורט. עוד נקבע כי המורה אשר היה מודע לסכנה הטמונה בעלייה ליציע, לא הזהיר את התלמידות לבל יעלו לשם לבדן, ולא השגיח כי הן אכן לא עלו. על כן הפר את חובת הזהירות כלפי התובעת, ולולא התרשלותו לא היתה מתרחשת התאונה.

 

בעקבות חוות דעת של מומחה לבטיחות מטעם התובעת, השתכנע בית המשפט כי המעקה הבנוי באולם הספורט של בית הספר אינו עומד בדרישות התקן הישראלי המעודכן ואינו בטיחותי. ואילו היה נבנה המעקה בהתאם לתקן, התובעת לא היתה יכולה לטפס עליו, להתכופף מטה וליפול אל רצפת האולם, וכך התאונה היתה נמנעת.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי משרד החינוך והמועצה המקומית, הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעת ולכן יפצו אותה בגין נזקיה בסך של 1,301,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 40,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 309,000.

 

ת"א 2477-07