חוק ההתיישנות קובע כי התיישנות תביעה אזרחית, שאינה במקרקעין, עומדת על שבע שנים. לפי החוק, בית המשפט לא יענה לתביעה אשר עילתה נוצרה למעלה משבע שנים טרם הגשת התביעה. מאחורי החקיקה בדבר התיישנות בהגשת תביעות דיני עבודה עומדים רציונאליים שונים.

 

ראשית, ההתיישנות יוצרת ודאות לצדדים לגבי תקופת הזמן בה הם חשופים לתביעה. אולם הרציונאל המרכזי והמשמעותי יותר העומד מאחורי כלל ההתיישנות הוא הרצון לתמרץ תובעים שלא להתמהמה עם תביעותיהם, שכן בדרך כלל הסיכוי להגיע לחקר האמת במשפט הוא גדול יותר כאשר המשפט מתקיים בסמוך לאירוע אשר יצר את העילה המשפטית, ולא לאחר שנים רבות, כאשר עדים לא זוכרים את הדברים באופן מדויק וכאשר ראיות אינן בהכרח בנמצא.

 

חוק ההתיישנות שריר וקיים גם בתחום דיני העבודה. על אף שגישת המשפט בתחום דיני העבודה נובעת מהתפיסה כי יש לחזק את העובדים אל מול המעבידים - בתי המשפט אינם "עושים הנחות" לעובדים כאשר מדובר בתביעה שהתיישנה, אפילו כאשר מדובר בתביעות הנוגעות להפרת זכויות עובדים קוגנטיות.

 

לפי הפסיקה, אין לדרוש ממעביד בחלוף שנים כה רבות, לשמור ראיות לזמן בלתי מוגבל. מעסיקים ועובדים זכאים לדעת אם הם חשופים לתביעות ולחובות וזכאים לדעת שתביעה תוגש נגדם רק בתוך תקופת ההתיישנות ולפיכך עליהם לשמור את ראיותיהם רק במשך תקופה זו. 

 

בנוסף לכך, ישנן עילות תביעה בתחום דיני העבודה אשר תקופת ההתיישנות שלהם אף קצרה יותר מתקופת ההתיישנות הכללית של 7 שנים:

 

חוק חופשה שנתית

 

חוק חופשה שנתית קובע כי במידה ועם סיום יחסי העבודה נותרו לעובד ימי חופשה לא מנוצלים, על המעביד לשלם פדיון-חופשה בסכום השווה לדמי החופשה, עבור ימי החופשה שנותרו. תקופת ההתיישנות לתביעה זו עומדת על שלוש שנים וניתן לתבוע דמי פדיון חופשה של עד שלוש שנים.

 

שוויון הזדמנויות בעבודה

 

עובד שהופלה לרעה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, רשאי לתבוע תוך שלוש שנים מיום האירוע. כמו כן, עובד שנפגע מהפרת חוק שכר שווה לעובד ועובדת רשאי להגיש תביעה תוך חמש שנים.

 

דמי הבראה

 

במידה והמעביד הפר את זכות העובד לקבלת דמי הבראה, חלה תקופת התיישנות של שבע שנים, ניתן לתבוע את דמי ההבראה של שבע השנים האחרונות. אולם, במצב בו נותקו יחסי העבודה בין העובד למעביד, יכול העובד לתבוע את דמי ההבראה של השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד.

 

פיצוי בגין הלנת שכר ופיצוי בגין הלנת פיצויים פיטורים

 

חוק הגנת השכר קובע כי על מעביד שהלין שכר או פיצויי פיטורים לפצות את העובד. לשכר המולן או לפיצויי הפיטורים המולנים במקרים אלו יתווסף פיצוי. החוק מסייג את הזכות לפיצוי בגין הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים, באמצעות קביעת התיישנות. לפי החוק, התביעה לפיצויים תתיישן תוך שנה מהיום בו נחשב השכר או פיצויי הפיטורים למולנים, או תוך 60 מהיום שקיבל העובד את הכספים שנחשבים למולנים- המוקדם מביניהם. חשוב להדגיש כי ההתיישנות חלה לגבי הפיצויים ולא לגבי שכר העבודה עצמו.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר

 

מאחורי דרישת ההתיישנות, על אף היותה דרישה טכנית בעיקרה, עומדים רציונאליים מהותיים למערכת השיפוטית: ודאות, הסתמכות, חתירה לחקר האמת. רציונאליים אלה אינם שונים כאשר מדובר בתחום דיני העבודה. למרות שבאופן כללי תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים, ישנם חריגים. חשוב לבדוק, ברגע שנודע על קיום עילה משפטית, מהי תקופת ההתיישנות החלה על המקרה ולפעול על פיה. בכל מקרה, כדאי לא להתמהמה יתר על המידה.