בשנת 2015 הוזעקה המשטרה על ידי מאבטח בחברת עמידר, לאחר שהותקף על ידי שני אנשים במהלך עבודתו. השוטר שהגיע לבדוק את האירוע הודיע למאבטח כי הוא עצור, וזאת בעקבות תלונתם של התוקפים כי הוא עצמו תקף אותם. המאבטח שלא האמין למשמע אוזניו החל לרעוד ואף איבד את ההכרה, ומשם פונה לקופת החולים ואז לבית החולים כשידיו נתונות באזיקים ובליווי משטרתי.


רק בבית החולים הודיעו לשוטר בטלפון לשחרר את המאבטח ממעצר, והוא הסיר ממנו את האזיקים ועזב את בית החולים. לאחר אירועים אלו הגיש המאבטח תביעה כנגד המדינה, ודרש פיצויים בסכום של 75 אלף שקלים בגין כליאת שווא, לשון הרע והפרת חובה חקוקה.


התביעה נדונה בבית משפט השלום בדימונה, והתקבלה על ידי השופט, אשר קבע כי המעצר אכן לא בוצע בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי, ולא ברור מדוע עצרו את המאבטח ללא עילת מעצר של ממש. מדובר במעצר שווא אשר הוביל להתקף החרדה של המאבטח, קבע השופט, ולכן המשטרה נדרשת לפצות אותו על כך. עם זאת, המשטרה הייתה מחויבת לעדכן את הצוות הרפואי כי מדובר בעצור ולכן לא חטאה גם בלשון הרע.


לאור העובדה שהמאבטח היה עצור לזמן קצר, ומנגד בשל השפעות המעצר הקשות עליו, נקבע גובה הפיצויים על סך של 7,500 שקלים. כמו כן חויבו המדינה והמשטרה בתשלום שכר טרחת עורך דינו של התובע ובהוצאות ניהול ההליך בסכום נוסף של כ-4,700 שקלים.


סרטוני מצלמות האבטחה הוכיחו כי המאבטח הותקף ולא תקף


המאבטח, שהיה כבן 25 באותו מועד, החל לעבוד עבור חברת עמידר שישה חודשים לפני אותו אירוע. כאשר הותקף על ידי שני אנשים במהלך העבודה מיהר להזעיק את המשטרה. שני התוקפים מסרו לשוטר כי המאבטח הוא זה שתקף אותם והגישו תלונה כנגדו. כתוצאה מכך החליט השוטר לעכב אותו, אך בשלב מאוחר יותר הודיע לו השוטר כי הוא עצור כחשוד בתקיפה.


בתגובה להודעה זו חווה המאבטח התקף חרדה חמור שכלל רעידות ואובדן הכרה. הוא נלקח אזוק לקופת החולים ומשם הובהל באמבולנס אל בית החולים, כאשר ידיו אזוקות ושוטר מלווה אותו. רק בבית החולים שוחרר ממעצרו בעקבות שיחת טלפון שקיבל השוטר, והוא נותר בבית החולים להמשך טיפול והשגחה.


האם המשטרה פגעה בשמו הטוב של המאבטח?


במסגרת התביעה דרש המאבטח את הפיצוי המקסימלי האפשרי לפי חוק איסור לשון הרע, אשר עומד על סכום של 50 אלף שקלים, וזאת בשל הפגיעה שמו הטוב עקב מעצר השווא. המשטרה טענה להגנתה כי במסגרת האירוע פעלו השוטרים כפי שנדרש מהם לאור העובדה שהתוקפים הגישו כנגדו תלונה על תקיפה, עד שביררה את נסיבות האירוע.


לגרסתה של המשטרה, כאשר החל העצור לחוות התקף חרדה בתחנת המשטרה הוא הובהל לבית החולים באמבולנס בליווי משטרתי בהתאם לדין, וקצין הממונה החליט לשחררו בבית החולים וכך אכן נעשה.


רק למחרת היום צפייה בסרטוני מצלמות האבטחה הוכיחה כי המאבטח אכן הותקף באותו אירוע ולכן הוחלט לשחררו והוא כבר לא נחשב חשוד. כנגד שני התוקפים הוגש כתב אישום פלילי והם הורשעו בתקיפה על פי הודאתם.


מדוע הוחלט על מעצרו של המאבטח?


לפי העדויות נראה כי השוטרים עיכבו את המאבטח לאחר שתוקפיו התלוננו נגדו. בקופת החולים קיבל השוטר שליווה אותו הוראה לשחררו, ולהודיע לו להתייצב בתחנת המשטרה לצורך חקירה כשהוא בחזקת משוחרר. ואולם, מסיבה לא ברורה, בתחנת המשטרה הוחלט לעצור אותו. השוטר שקיבל את ההוראה על המעצר לא ידע מדוע שונה הסטטוס של המאבטח ממעוכב לעצור, בייחוד כאשר כלל לא היה מעוכב באותו רגע.


עילת המעצר כפי שנרשמה בדוח המעצר היא חשש כי המאבטח לא יתייצב בחקירה, אולם אין כל נימוק לחשד זה, בייחוד לאור העובדה כי המאבטח נעצר דווקא כשהתייצב במשטרה כפי שהורו לו. מלבד זאת, כבר במהלך החקירה הוצג בפניו הסרטון שתיעד את תקיפתו, אולם למרות זאת הוחלט על מעצרו.


הרושם המתקבל הוא כי המעצר נעשה כלאחר יד וללא עילה ממשית, קבע השופט. על כן מדובר במעצר שהתבצע בניגוד להוראות החוק, וגרם למאבטח התקף חרדה מספר שעות בלבד אחרי שהיה קורבן לתקיפתם של שני אנשים. עם זאת, השופט לא מצא מקום לפצותו עקב לשון הרע.


יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


בהתחשב בנסיבות הכוללות משך מעצר קצר מצד אחד, והתקף חרדה עד אובדן הכרה מצד שני, קבע השופט את גובה הפיצויים הראוי על סכום של 7,500 שקלים. המדינה תשלם גם את הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסכום נוסף של כ- כ-4,700 שקלים.

 

תא"מ 30671-03-18
 


עודכן ב: 19/02/2019