באופן עקרוני ועל פי המקורות ההלכתיים, כאשר בני זוג מתגרשים מאחר שהבעל מעניין להתגרש, ואילו האישה מעוניינת לנסות ולהציל את הקשר באמצעות שלום בית, האישה זכאית לקבל את דמי הכתובה שעליה חתם הבעל במועד נישואיהם. זאת למעט מקרים שבהם האישה מאבדת את זכותה לקבל את הכתובה, למשל כאשר היא מוגדרת כמורדת, נהגה באלימות פיזית או מילולית במהלך הנישואין או גרמה למצב שהוביל את הבעל לרצות בגירושין.


לאחרונה דנו שלושת דייני בית הדין האזורי בתל אביב יפו בתביעתה של אישה לקבל את הכתובה, כנגד טענתו של בעלה לשעבר כי הפסידה את זכותה לקבל את הכתובה משום שקיללה אותו וכינתה אותו בכינויי גנאי, אשר גרמו לו לרצות בפרידה. האישה הכחישה את הטענות הללו.


מדוע האישה הודתה כי קיללה את בעלה בפני עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע?


במקרה זה, הדיינים התרשמו כי גם אם האישה קיללה את בעלה, היא הייתה נכונה לתקן את דרכיה כדי לשמור על שלום בית, ואילו בעלה דווקא לא היה מוכן לכך. אמנם במסגרת המפגשים עם העובדת הסוציאלית ביחידת הסיוע האישה הודתה כי קיללה את בעלה, אולם הדיינים הבהירו כי הודאה זו לא נעשתה בבית הדין ולכן לא ניתן לקבל אותה.


עם זאת, מאחר שנותרו ספקות בעניין, הוחלט לבסוף להפחית שליש מדמי הכתובה ולו לשם הפשרה. כך, מסכום הכתובה שעמד על סך של 52 אלף דולר, חויב הבעל לשלם 35 אלף דולר.


בני הזוג נפרדו כשנה וחצי לאחר נישואיהם, וכעבור שנה התגרשו


חיי הנישואין של השניים החלו בשנת 2015, כאשר מיד לאחר החתונה עברו להתגורר ביחידת דיור ליד הוריה של האישה. ואולם, לאחר שנה וחצי עזב הבעל את הבית ופתח בהליך ליישוב סכסוך מספר ימים לאחר מכן. אחרי כמה מפגשים ביחידת הסיוע, הגיש תביעה לגירושין, בעוד האישה מצדה הגישה תביעה לשלום בית.


כעבור שנה שבמסגרתה ניסו ייעוץ נישואין שנכשל, לבסוף התגרשו. את סוגיית הכתובה הותירו להחלטת בית הדין הרבני. האישה התובעת את כתובתה טענה שהבעל יזם את הגירושין מבלי שהייתה לו סיבה אמיתית לפרק את החבילה, ולכן עליו לשלם לה את סכום הכתובה.


מנגד טען הגרוש כי מעשיה של אשתו לשעבר לא הותירו לו ברירה אלא להיפרד, מאחר שספג במשך תקופת הנישואין אלימות מילולית קשה מצדה. התנהגותה היא זו שגרמה לגירושין, ולכן הפסידה את זכאותה לכתובה לפי טענתו.


למה הבעל עזב את הבית?


בני הזוג לשעבר הציגו טענות סותרות לגבי האירוע שהוביל לעזיבת הבית. לפי גרסתו של הגבר, אשתו החלה לקלל ולהשפיל אותו לאחר אירוע משפחתי, ואף הסיתה את אמה שתקפה אותו גם היא, עד שכבר לא יכול היה לספוג יותר ולכן עזב ולא חזר.


מנגד, האישה טענה שבעלה לשעבר הוא שהעליב אותה ולא הסכים לנסוע איתה ברכב, והיא קראה לאמה שתעזור לה. בינתיים הבעל כבר הספיק להיעלם מהמקום.


מלבד זאת, הגבר הציג מסמך שלפיו אשתו לשעבר הודתה כי קיללה את בעלה. האישה מנגד טענה כי הודתה במעשים רק מאחר שחמותה דרשה זאת כחלק מהתנאים לשיקום הנישואין, כאשר רק בדיעבד התברר לה כי מדובר היה בתרגיל לקידום הגירושין.


היא הציגה בפני הדיינים מכתבי אהבה שכתב לה, בטענה שלא ייתכן שיכתוב דברי אהבה כאלה למי שלטענתו מקללת ומשפילה אותו. ואולם הגבר טען כי כתב את המכתבים רק משום שדרשה זאת ממנו, ללא רצון אמיתי. עוד טען כי העובדה שהתגרשו היא ההוכחה כי גרושתו היא המקור לפרידה, משום שלא הייתה מצדו כל סיבה לגירושין.


האם האישה באמת קיללה את בעלה?


הדיינים בחנו את המקורות והראו שאכן, אישה מקללת עלולה להפסיד את כתובתה בעקבות התנהגותה. להפסד הכתובה מסיבה זו ישנם כמה תנאים, כגון בחינת התקופה והחברה שבהן חיים בני הזוג, חובת התרעה בפני האישה כי היא עומדת להפסיד את הכתובה בגלל התנהגותה אם תמשיך בדרך זו, בחינת הסיבה שבגינה האישה קיללה ועוד.


במקרה הזה, לא הייתה שום התרעה, ולא ברור מה הייתה סיבת הקללות - אם אכן היו. מעבר לכך, גם אם האישה קיללה, היא הייתה נכונה לתקן את המצב ולהמשיך בחיי הנישואין, ואילו הגבר הוא זה שעזב ולא היה מוכן עוד לנסות ולתקן את המצב.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


מלבד זאת, הדיינים קבעו כי לא ניתן לקבל את הודאתה של האישה בפני העובדת הסוציאלית כהודאה המתקבלת בפני בית דין. לאור כל זאת, לצורך הפשרה ובגלל הספק הקטן שנותר, הוחלט לבסוף כי הבעל ישלם שני שלישים מהכתובה, בסכום של 35 אלף שקלים.

 


תיק ‏1110763/10