האם יש להכיר בסחרחורות, בירידה בשמיעה ובטנטון, אשר מהם סובל גבר בשנות ה-70 לחייו מאז שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, כפגיעה בעבודה? בשאלה זו עסק לאחרונה (יום ה') בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעות הללו, ואילו הנפגע החליט לערער על ההחלטה באמצעות הגשת תביעה אל בית הדין.
הביטוח הלאומי אמנם הכיר בפציעות שמהן סבל הנפגע בגב, בכתפיים ובצוואר, אולם לא הכיר בפגיעות האחרות כתאונת עבודה, ובית הדין החליט למנות מומחה רפואי שיבדוק האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעות הללו לבין תאונת הדרכים.
הרופא שלל את האפשרות שהסחרחורות וליקוי השמיעה נגרמו בעקבות התאונה, אולם קבע כי אכן קיים קשר סיבתי בין הטנטון לבין התאונה. לאור קביעה זו פסק השופט כי הטנטון יוכר כפגיעה בעבודה, וועדה רפואית של הביטוח הלאומי תקבע מהי הנכות שממנה הוא סובל בשל הטנטון. לאור קבלת התביעה חלקית, חויב הביטוח הלאומי בתשלום הוצאות המשפט בסכום של 2,000 שקלים.
התובע סבל מפגיעת "צליפת שוט" בעקבות תאונת הדרכים
התאונה אירעה בשנת 2014, כאשר הנפגע היה בשנות ה-70 לחייו, ונהג ברכבו. הוא האט לצורך ביצוע פנייה, כאשר לפתע הרכב שנסע מאחוריו התנגש בו. הנפגע אשר היה חגור טולטל בעקבות ההתנגשות, וכשניסה לעצור את הרכב טולטל שוב.
הרופא אשר מונה על ידי בית הדין התבקש לקבוע מהם הליקויים שמהם הוא סובל בעקבות התאונה, והאם מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעות לבין התאונה. בחוות הדעת הרפואית שהגיש הוא התייחס לליקוי השמיעה, אשר הנפגע התלונן עליו לראשונה כחודשיים לאחר התאונה.
יומיים לאחר מכן התלונן על צפצופים באוזניים אולם לא על ירידה בשמיעה. בבדיקה נוספת דיווח על סחרחורות. לטעמו של הרופא, מאחר שעברו חודשיים בין התאונה לבין התלונות על הליקוי, אי אפשר לקשור בין הפגיעה בשמיעתו לבין תאונת הדרכים.
הנפגע התלונן על טנטון באוזניים יומיים לאחר שנפצע בתאונת הדרכים
שלא כמו ליקוי השמיעה, התובע דיווח לרופאת המשפחה שלו כי הוא סובל מטנטון זמן קצר אחרי התאונה. סמיכות זו, לטעמו של הרופא, מגדילה את האמינות ואת הקשר הסיבתי הרפואי הנדרש בין הפגיעה לבין התאונה.
בנוגע לסחרחורות, המומחה הרפואי לא מצא כל אזכור במסמכים הרפואיים לתלונות בעניין מיד לאחר התאונה, וגם לא בבדיקות שנערכו לו יומיים לאחר מכן. רק שמונה חודשים לאחר התאונה נרשם לראשונה כי הוא מתלונן על סחרחורות. פער זה בין הזמנים, קבע הרופא, שולל את האפשרות כי הסחרחורות נגרמו כתוצאה מהפגיעה בתאונת הדרכים.
לאחר סבב של שאלות הבהרה, ביקש התובע מבית הדין למנות רופא אחר, אולם בית הדין דחה את בקשתו, היות שלא מצא הצדקה למנות מומחה רפואי נוסף או אחר. הרופא השיב על כל השאלות שהופנו אליו, ואין סיבה להאריך עוד את הדיון המשפטי באמצעות מומחה רפואי אחר.
האם תלונה מאוחרת על ירידה בשמיעה מבטלת את הקשר הסיבתי הנדרש בינה לבין התאונה?
לאור חוות הדעת הרפואית, טען הנפגע כי הרופא התעלם מכך שלפני התאונה, מעולם לא התלונן על פגיעה בשמיעה. עוד טען כי הפסיקה כבר קבעה בעבר כי תלונה בעיכוב של חודשיים אינה מחייבת שלילת ההכרה בקשר הסיבתי הנדרש.
מנגד, ביקש המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו של הנפגע לכל הפחות בנוגע לליקוי השמיעה והסחרחורות, וזאת לאור חוות הדעת הרפואית, אשר לטעמו של הביטוח הלאומי מסבירה באופן מפורט ומנומק מדוע לא נמצא קשר בין הפגיעות הללו לבין התאונה. בנוגע לטנטון, טען הביטוח הלאומי כי אפילו הרופא לא יודע להגדיר אם מדובר בטנטון קבוע אשר מתאים לדרישות החוק.
יש לך שאלה?
השופט הסביר כבר בתחילת הדיון את המשקל הרב והחשיבות המכרעת שניתנים לחוות הדעת הרפואיות אשר מוגשות לבית הדין לעבודה על ידי רופאים מומחים אשר מונו לצורך כך. זאת לאור הידע הרב והאובייקטיביות הרבה שלהם. המשקל שניתן לחוות הדעת הרפואית הוא כה רב, המשיך השופט, עד שהוא נתפס כראיה.
במקרה הזה, השופט התרשם מחוות דעת מקצועית, מפורטת ומנומקת, ולא מצא כל סיבה שלא לקבלה. על כן, מאחר שנמצא קשר בין הטנטון לבין התאונה, קבע השופט כי יש להכיר בליקוי זה כפגיעה בעבודה. עם זאת, מאחר שלא נמצא הקשר הנדרש בין הסחרחורות והירידה בשמיעה לבין תאונת הדרכים, שני ליקויים אלה לא יוכרו כתאונת עבודה.
ב"ל 31443-06-16
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
