הפיצוי שמשולם לנפגע בתאונה מורכב ממס' ראשי נזק שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. אחד מראשי הנזק העיקריים הנו פיצוי על אבדן השתכרות לעתיד. ראש נזק זה מיועד לנפגעים אשר במועד פסק הדין טרם הגיעו לגיל פרישה והפגיעה שאירעה בתאונה גרמה להם לנכות תפקודית.

 

שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות מחושב על פי שיעור הנכות התפקודית שנגרם לנפגע. יצוין כי הנכות התפקודית אינה תמיד זהה לשיעור הנכות הרפואית מאחר ולאותה פגיעה עשויה להיות השפעה שונה בין נפגעים שונים בהתייחס לנתונים סובייקטיביים כגון, השכלה, גיל, מקצוע, מגדר וכדומה.

 

הבסיס לחישוב אבדן ההשתכרות הנו שכרו הממוצע של הנפגע לפני התאונה או לאחריה לפי הגבוה מביניהם שכן קיימת חזקה שאם הנפגע, במומו, הצליח להשתכר בשיעור גבוה יותר משכרו לפני התאונה, הרי שלולא אירעה התאונה היה שכרו גבוה אף יותר.

 

בהתייחס לקטינים אשר לא ניתן להעריך באופן מלא את פוטנציאל השתכרותם בעתיד, נוהג בית המשפט לעשות שימוש בשכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב אבדן ההשתכרות לעתיד. במהלך הדיון בפני בית המשפט מביאים הצדדים ראיות ביחס לגובה פוטנציאל ההשתכרות של הקטין, באמצעות הצגת התעודות של הקטין והציונים שלו בבית הספר, הישגים מיוחדים שהשיג ותחביבים מיוחדים, אשר עשויים ללמד על הפוטנציאל של הקטין.

 

בנוסף יכול בית המשפט להסתמך בחלק מן המקרים על נתונים אודות המקצוע ורמת ההשתכרות של הוריו של הקטין בכדי ללמוד על הפוטנציאל העתידי של הקטין. בית המשפט מכריע ביחס לגובה פוטנציאל ההשתכרות של הקטין בהסתמך על הנתונים שהובאו בפניו ויכול להעריך ביחס לקטין מסוים כי גובה פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו הינו שכר גבוה יותר או נמוך יותר מן השכר הממוצע במשק, לדוגמא - פי שניים מן השכר הממוצע במשק או לחלופין נמוך מן השכר הממוצע במשק, כגון 75% מן השכר הממוצע במשק.

 

גם ביחס לצעירים, מתחת לגיל 3, אשר טרם בחרו לעצמם קריירה לחיים, נוהג בית המשפט לעשות שימוש בשכר הממוצע במשק כבסיס לקביעת פוטנציאל ההשתכרות של הנפגע.

 

בית המשפט מניח ביחס לצעירים, אשר במקרים רבים עדיין הינם סטודנטים, עובדים בעבודות זמניות, או אימהות צעירות אשר אינן עובדות מס' שנים לצורך גידול בילדים, כי טרם הגיעו אותם צעירים לפוטנציאל ההשתכרות המלא שלהם וכי הם צפויים בעתיד לעבוד ולהשתכר שכר ראוי ועל כן קובע את פוטנציאל ההשתכרות בהתחשב בגובה השכר הממוצע במשק ובהסתמך על נתונים אישיים של הנפגע כגון השכלתו, תוכניותיו לעתיד וכדומה.

 

במקרים מסוימים, בית המשפט עורך שימוש בשכר הממוצע במשק גם ביחס לעצמאים אשר לא ניתן היה לקבוע באופן ברור את רמת השתכרותם הצפויה. בית המשפט ציין כי קשה להעריך את סיכויי הכנסתו העתידית של נפגע עצמאי העוסק בעסקים, במיוחד כאשר הנפגע היה בעת הפגיעה בעליו של עסק חדש או שהפעיל מספר עסקים. בנוסף, לגבי עצמאי גם אין ודאות כמו לגבי שכיר ביחס לגיל הפרישה.

 

במקרים רבים מועלית בבית המשפט ביחס לנפגע עצמאי טענה לפיה הדיווחים שנמסרו למס הכנסה בנוגע להכנסתו אינם נכונים ואינם משקפים את רמת השתכרותו בפועל. טענה זו עשויה לבוא מן הנפגע, אשר טוען כי השתכר בפועל שכר גבוה יותר מן המדווח על מנת להגדיל את הפיצוי שיקבל, או מצד חברת הביטוח המבקשת להפחית את הפיצוי וטוענת כי בשנים שלפני פסק הדין הגדיל התובע את הכנסותיו באופן מכוון באמצעות דיווח למס הכנסה על שכר שהינו גבוה ממה שהשתכר בפועל.

 

בית המשפט מכריע במקרים כאלה לעניין פוטנציאל ההשתכרות של הנפגע על בסיס הנסיבות האישיות של כל מקרה ומקרה. בעיות דומות מתעוררות לגבי נפגעים אשר מנהלים חברה בע"מ והכנסתם משולמת כמשכורת מן החברה שהם מנהלים, עובדים בשותפות, אישה שעובדת בעסק יחד עם בעלה וחברי קיבוץ אשר במקרים רבים, לאור דרך חייהם הייחודית אינם מקבלים שכר בפועל עבור עבודתם.

 

 

הכותבת הינה עורכת דין בתחום נזקי הגוף ושותפה במשרד עורכי הדין נינאי-קליין ושות'.

 

המידע המובא בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי כהגדרתו בחוק.
 


עודכן ב: 21/03/2011