התובעת, ילידת 1947, הגיעה לאולם מקבלי הפנים בנמל התעופה בן-גוריון, כדי להקביל את פני בתה שהגיעה מחו"ל.

בעודה צועדת באולם, החליקה על רצפת האולם, אשר היתה רטובה, בשל נוזל אשר מפוזר עליה.

כתוצאה מן הנפילה נגרם לתובעת שבר בברך והיא נזקקה לניתוח.


התובעת טענה כי רשות שדות התעופה שהינה הבעלים והמחזיקה באולם, נושאת באחריות לתאונה בשל רשלנותה.

 

רשלנות זו התבטאה באי נקיטת צעדים מתאימים כדי לסלק מכשולים מן הסוג האמור לרבות נוזל שנשפך באולם, וזאת, מאחר ומדובר בסיכון בלתי רגיל לאורחים אשר שוהים במקום ובאים להקביל את פני הנוסעים.

 

רשות שדות התעופה טענה כי אין היא נושאת באחריות מאחר והארוע לא ארע כלל, לטענתה, ואם ארע, אין כל חובה מוטלת עליה לגרום לכך שאולם הנוסעים יהיה נקי מכל מכשול בכל שעה.

 

בית-המשפט, מפי כב' השופט קסירר, קיבל את עמדת התובעת ודחה את טענות רשות שדות התעופה.

בית-המשפט קבע כי הרשות לא הוכיחה את הנהלים בדבר שמירת הנקיון באולם, ואם אכן קוימו הנהלים לשמירת הנקיון.

 

אומר השופט קסירר – "החלקה על גבי רטיבות שנוצרה משפיכת נוזל כלשהו ע"י מי מאלפי בני האדם העוברים במקום, אינה בגדר סיכון רגיל שמבקר במקום צריך לצפות לו והפוך מכך, הרשות היא שצריכה ויכולה היתה לצפות ואף צפתה – הלכה למעשה".

 

לתובעת נגרמה נכות כתוצאה מן התאונה בשעור 12%.

בית-המשפט פסק לה פיצויים בשל הפגיעה בכושר ההשתכרות, כאב וסבל והוצאות נוספות בסכום כולל אשר עולה על 100,000 ₪.


ת.א. 25518/03 - בימ"ש שלום ת"א - ע.כ. נ. רשות שדות התעופה

(ניתן ביום 17.1.07)