קרן הסיוע המעניקה פיצוי חד-פעמי לנפגעי רדיפות הנאצים מיועדת לניצולי שואה תושבי הגוש הקומוניסטי לשעבר שהיגרו לארצות המערב, ולניצולי שואה מצפון אפריקה שסבלו מידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם בעת מלחמת העולם השנייה. הפיצוי מקרן הסיוע מיועד אך ורק למי שעד למועד התשלום לא קיבל פיצוי מכל סוג, בגין נרדפותו בעת השואה. הפיצוי ניתן גם למי שהיה עובר (Fetus) בתקופה הרלוונטית ואימו ההרה סבלה מהרדיפות בשל יהדותה.

 

הפיצוי החד-פעמי עומד כיום על סך 2,556 אירו, וזכאים לו ניצולי שואה שמעולם לא קבלו כל פיצוי. נוסף על כך, ניצולי רדיפות אשר הגישו בקשות בעבר ונענו בשלילה, ללא קשר לסיבת הסירוב, זכאים לפיצוי זה אף הם, באם הם עומדים בקריטריונים האחרים. ממשלת גרמניה היא המשלמת את התגמול והמאשרת את התביעה, לאור המלצת וועידת התביעות.

 

משרדנו מטפל בתהליך התביעה ומלווה אותו לכל אורכו, בכלל זאת מילוי מקצועי של שאלון התביעה, ניסוחה באחת משלוש השפות המקובלות על ידי ממשלת גרמניה (אנגלית, גרמנית וצרפתית), תרגום המסמכים הנלווים לתביעה, תשאול מעמיק של הלקוח, חקירה היסטורית מקיפה בדבר העובדות ההיסטוריות נשואות התביעה, וביצוע מספר בדיקות קפדניות של התביעה בידי גורמים מוסמכים טרם הגשתה. במקרה של דחיית התביעה משרדנו אף מטפל בערעור בנדון.

 

 

לאחר ביצוע כל האמור לעיל, משרדנו מגיש את התביעה אל ועידת תביעות. ועידת התביעות, בתורה, פועלת מול ממשלת גרמניה להעברת פיצויי הקרן, המוענקים לניצולי השואה במסגרת חוק הפיצויים הגרמני (BEG). המלצת ועידת התביעות מועברת יחד עם התביעה עצמה אל ממשלת גרמניה, המחליטה באם לאשר את התביעה ולהעביר את הפיצוי, או לאו. בכל מקרה בו מאושרת התביעה, מועבר הפיצוי ישירות לחשבון הבנק של ניצול השואה.

 

 

ביום 27.4.2011, ניתנה החלטה, אשר הרחיבה את מעגל הזכאים לפיצויי מקרן זו כך שגם חלק מיהודי מרוקו, רומניה, בולגריה ואוכלוסיות נוספות, אשר עד כה לא נכללו בו, נכנסו למעגל הזכאים לקבלת הפיצוי מקרן הסיוע. ארגון הגג של יהודי מרוקו נועץ במשרדנו בעניין זה, ועל לקוחותינו נמנים רבים מחברי ארגונים אלה. זכאותם של ניצולי השואה ממרוקו נובעת ממעשים שבוצעו על ידי משטר וישי הצרפתי, אשר שיתף פעולה עם הנאצים, גזר גזירות אנטישמיות על יהודי מרוקו וגרם ליהודים אלה סבל אך ורק בשל יהדותם.

 

 

החל מיום 1.1.2012 זכאים לתשלום מקרן הסיוע גם יהודים שנמלטו בתקופה שבין ה-22 ביוני 1941 ועד ה-27 בינואר 1944, מאזורים בברית המועצות אשר היו מרוחקים עד 100 קילומטרים מקו החזית המזרחי ביותר שאליו הגיע הצבא הגרמני (וורמאכט), אך למרות זאת לא נכבשו לאחר מכן על ידי הנאצים.


זכאות זו תכלול יהודים אשר נמלטו מהערים הבאות במועדים הללו: מוסקבה, לנינגרד, גרוזְני, סטלינגרד, אורג’וניקידזה ועוד.

 

 

לאור הגשת תביעות מרובות, כתוצאה מהחלטות אלו, זמן הטיפול בתביעות התארך מאד, ועומד עתה על למעלה משנה, מעת הגשת התביעה.
 


עודכן ב: 09/12/2012