נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק כתב '"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם. הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר".


"האינטרנט הוא תשתית ליצירת שיח ציבורי מסוג חדש – שיח אישי במרחב ציבורי, תקשורת המונים המשדרת מ"רבים אל רבים".


"העברת מחשבות ודעות באופן חפשי היא אחת מזכויותיו היקרות ביותר של האדם ; כל אזרח זכאי אפוא לדבר, לכתוב ולהדפיס באופן חופשי , ובלבד שייתן את הדין על השימוש לרעה בחופש זה ובמקרים הקבועים על פי חוק " (תרגום ההצהרה על זכויות אדם (1789) ).


חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.


הקלות בה אדם יכול לכתוב באופן אנונימי הכפשות על אדם אחר בזדון וברשעות או מטעמים סתמיים, הביאה להישנות מקרים רבים בהם אתרים המאפשרים כתיבת טוקבקים או כתיבת דיונים בפורומים, משמשים ככר פורה לפרסומי לשון הרע ו/או פרסומים הפוגעים בפרטיות הנפגע.


יתר על כן, אתרים המציעים העלאת סרטים כגון יוטיוב, FLIX וכדומה, לעיתים מציגים סרטים של אנשים שצולמו באופן הפוגע בפרטיותם או מבזה אותם, ו/או פורסמו ללא הרשאתם.


כתוצאה מכך, החלו בתי המשפט לדון בתיקים של תביעת לשון הרע באינטרנט (תביעת הוצאת דיבה באינטרנט).


הסבר קצר:


טוקבק, הוא תגובה של גולש, לכתבה, מאמר, או פרסום כלשהו באתרי אינטרנט. אותו גולש, להלן הטוקבקיסט, יכול להביע את דעתו בנושא, אותה יחתום בשמו המלא, או בכינוי אינטרנטי בו יבחר.. מאידך, אותו חופש מהווה לא אחת פרצה לגולשים שמשאירים אחריהם דברי נאצה, שיש בהם לשון הרע, בעילום שם.


רשת האינטרנט מאפשרת לגולשים מידה רבה של אנונימיות, בכדי שיוכל האינטרנט להתקיים כמתחם ניטראלי ופלורליסטי. אולם, בשנים האחרונות הפך האינטרנט במובנים רבים לשטח הפקר, בו שמו הטוב של אדם, גוף מסחרי, או כל סוג אחר של ארגון – אינו מוגן עוד מפני השמצות חסרות שחר ובסיס.


• האינטרנט הינו אמצעי פרסום רב עוצמה שקשה לשלוט בו. הפרסום מתבצע באופן מידי, מהיר, וכמעט חסר שליטה.
• השימוש באינטרנט יוצר מצב בו כולנו עלולים לפרסם דברי לשון הרע אסורים שכן אפילו דוא"ל הכולל דברי לשון הרע על מישהו יכול להיחשב לפרסום אסור על פי חוק לשון הרע.


החוק המרכזי העוסק בדיני לשון הרע הוא חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965


חוק איסור לשון הרע הישראלי מטיל אחריות על מפרסם לשון הרע וכן על אמצעי תקשורת שמסייע בהפצתו.


ניטור ואכיפת סטנדרטים על אתרי תוכן גולשים הינו תהליך יקר, בין אם בלשון הרע ובין אם בכל תחום אחר. תהליך זה מצריך שעות עבודה רבות והשקעה כספית לא מועטה.


תארו לעצמכם את הרשת בלי האתרים הבאים: ויקיפדיה, תפוז, יוטיוב, סקופ, פייסבוק, הקפה ורבים אחרים. כל אותם אתרים ורבים אחרים הם אתרי תוכן גולשים.


המבחן, שבאמצעותו ייקבע אם אכן דברים מסוימים שפרסם פלוני עלולים להוות לשון הרע כלפי אדם פלמוני, אינו מבחן סובייקטיבי. המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור: לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע, אלא הקובע הוא, כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פרסום
 

מלבד אחריותם של העורכים והאחראים שמוטלת בספק, גם את אחריותו של הכותב עצמו קשה לקבוע, בפרט כאשר הכתיבה הפוגעת נעשית באנונימיות או תחת שם בדוי.


הנפגע מדברי לשון הרע שפורסמו באנונימיות עומד בפני האתגר לחשוף את זהות האדם שעומד מאחורי הלשון הרע שהתפרסם, ורק במידה והדבר יעלה בידו יוכל לתבוע אותו לדין.


לצורך כך יש צורך בפניה לבית המשפט על מנת שיתיר את חשיפת פרטיו של הכותב או לכל הפחות את פרטי המחשב בו השתמש הגולש לכתיבת הדברים, במטרה לחשוף בהמשך את זהותו של הגולש ולהביאו לדין.


בית המשפט אימץ את מבחני בורוכוב ("המבחן המשולש") לפיהם חייבים להתקיים שלושה תנאים שרק בהתקיימם יהיה ניתן לתבוע אתר אינטרנט כאמור:


(1) חובה להודיע לאתר על הפרסום הפוגע. בהעדר ידיעה אין אחריות.


(2) על הפרסום להיות ברור על פניו כפרסום אסור או פוגע מבחינה אובייקטיבית, לא סובייקטיבית. אין להטיל על הספק אחריות כמעין שופט.


(3) אחרון שוקל בית המשפט את היכולת להסיר את הפרסום והאמצעים הנדרשים לצורך נקיטת הפעולה הנדרשת (ומבדיל, למשל, בין מחיקת הודעה בפורום שנעשית בקלות לבין חסימת גישת גולש לפורום שהיא פעולה טכנית יותר קשה).

 

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

 


עודכן ב: 02/05/2013