פסק דין שניתן במסגרת תביעה ייצוגית, מחייב את רשות האכיפה (לשעבר מערכת ההוצאה לפועל) לחדול ממנהגה לחייב עבור כל הדפסת עמוד של נתונים סך של 3 ש"ח, אשר גבוה פי עשרה ויותר מעלותו הריאלית.

בית המשפט קבע כי התשלום הנ"ל נקבע כאשר בלשכת ההוצל"פ התנהלו תיקי נייר וכל פונה היה רשאי ויכול לצלם בעצמו, או להטריח את פקיד הרשות תמורת 3 ש"ח לצילום. כיום, כאשר כל התיקים סרוקים, המסמכים מופקים מהמחשב, ואין אפשרות ללקוח לצלם בעצמו, מחיר של 3 ש"ח לעמוד מודפס הינו מופקע.

אופרטבית, נקבע כי למשך שנתיים תמסור הרשות תדפיסים ללא כל חיוב (עד 29 עמ' לפנייה אחת. אם הפונה מעוניין בתדפיסים נוספים, עליו לקחת תור נוסף או לשלם סכום הוגן שייקבע בהמשך).

הרשות - ולמעשה כולנו - חוייבה לשלם לעותר הוצאות בסך 600 אלף ש"ח, ולתקן תקנות אודות העלות הריאלית של כל צילום נוסף מעבר ל-29 עמ'.

בנקודה אחת שגה לדעתי בית המשפט, כאשר האמין לרשות האכיפה כי סך הגבייה עבור צילומים, במשך חמש שנים, עמד על 4 מליון ש"ח. מהיכרות עם הסכומים ששילם משרדנו בלבד עבור תדפיסי הוצל"פ של חייבים, אני יכול לשער שהסכום הינו גבוה פי כמה.
ברכות לעו"ד יחזקאל סיבק וגלי עציון ב"כ התובעים, על פס"ד חשוב, עקרוני וסוציאלי. (ת"צ 17846-10-10).

עודכן ב: 09/04/2013