בשבוע שעבר אישרה ועדת משנה מיוחדת בכנסת את הצעת החוק להקמת מאגר מידע ביומטרי. המאגר הביומטרי אמור לכלול את טביעות האצבע של שתי האצבעות המורות, את תמונת הפנים ואת פרטיו האישיים של האזרח.

בהתייעצויות של הרגע האחרון סוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הפנים אלי ישי ויו"ר ועדת המדע של הכנסת ח"כ מאיר שטרית, כי יוכנסו שינויים בהצעת החוק באופן שמאגר המידע הביומטרי יפוצל לשניים. הראשון – יכלול את שמות האזרחים וקוד מסוים לכל אזרח, השני – יכלול את הקודים ואת המידע הביומטרי.

כוונת המחוקק היא כי כל מאגר מידע יוחזק במשרד ממשלתי אחר, באופן שכל מאגר מידע בפני עצמו, אם ייפול בידיים בלתי מורשות – יהיה חסר תועלת.

רעיון פיצול מאגר המידע לשניים, שהוא פתרון בסיסי בנושא אבטחת מידע, בא לענות על החשש הכבד שמאגר המידע הביומטרי, כולו אן חלקו, ידלוף, אם לגורמי פשיעה, אם לגורמים חבלניים ואם לגורמים מסחריים.

מבחינתם של גורמי פשיעה שישימו ידיהם על מאגר ביומטרי, לאחר שישחדו או יסחטו פקידי ממשלה זוטרים, הרי זהו מכרה זהב. אותם גורמים יוכלו להשתיל טביעות אצבע מזויפות של אזרחים תמימים או של עבריינים-אויבים, בזירות פשע, אם על מנת להפליל אחרים בעבירות שביצעו בעצמם, אם זה כדי לסחוט אזרחים תמימים ע"י השתלת טביעות אצבעותיהם בזירות שונות. אפשרות נוספת היא סחיטת אזרחים תמימים אשר הותירו טביעות אצבע במקומות שהיו מעדיפים שלא ייוודעו לציבור או למשפחתם – כמו מכוני ליווי וכו’.

גורמים חבלניים עוינים שישימו ידיהם על המאגר הביומטרי הישראלי יזכו בפרס שאין להפריז בחשיבותו. שום אזרח ישראלי, הרשום במאגר הביומטרי, לא יוכל עוד להיכנס לארץ אויב, אם בזהות שאולה ואם בזהות אמיתית – אך בדרכון זר, מבלי להתגלות. בדיקת טביעות אצבעותיו, או אפילו תמונת פניו, של המרגל הפוטנציאלי תחשוף מיד את זהותו הישראלית.

גורמים מסחריים ימצאו שימושים מגוונים לנתוני מאגר ביומטרי. כל חנות תוכל להקים לה מועדון לקוחות פשוט ע"י איסוף טביעות אצבע משטח החנות ובאופן כזה לקבל מהמאגר הביומטרי את שמו של הלקוח וכתובתו. לא זאת אף זאת, אפילו התקנת מצלמה אשר תתעד את מראה פניו של כל אזרח המשלם בקופה תאפשר את הצלבת התמונה עם התמונה מהמאגר הביומטרי, באופן שתתגלה זהותו של האדם.

אמנם החקיקה המוצעת קובעת עונשים כבדים למי שידליף או ישיג מידע מהמאגר, אך אירוע דליפת מרשם התושבים הישראלי ממשרד הפנים לאינטרנט, וסגירת תיק החקירה המשטרתי בעניין, מדגים את הבעייתיות באכיפת איסור ממין זה.

חשוב להדגיש שהקמת מאגר מידע ביומטרי לא בוצעה בשום דמוקרטיה מערבית ותעודות ביומטריות הוכנסו לשימוש אך ורק בתימן, כוויית והונג קונג (שהיא כזכור מדינת חסות של סין).

לעניות דעתי הפתרון שהגו המחוקקים אינו מספק ואף אינו קרוב לספק. כפי שהדגמתי בכמה דוגמאות הרי שגורמי רבי עוצמה, שאינם נרתעים מחקיקה מחמירה, ובחלקם אף מצויים מאחורי קוי האויב, יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה עבור השגת המאגר הביומטרי – על שני חלקיו.

 

מקום בו קיים ביקוש כה גבוה – תימצא גם החוליה החלשה אשר תהיה מוכנה להדליף את המאגר. מספיק לחשוב על אותו פקיד אשר נקלע לחובות כבדים בשוק האפור וחייו מאוימים, או אותו אדם אשר בן משפחתו חולה במחלה קשה וזקוק לטיפולים רפואיים יקרים.

 

מדוע שפקיד כזה לא יעתיק את המאגר על דיסק, ימכור אותו בכמה מיליונים ויעזוב את הארץ? האם זהו תסריט דמיוני? האם לא היו דברים מעולם? פיצולו של המאגר לשניים אכן מקשה מעט על השגת המאגר המלא אולם השגתו היא רק עניין של זמן. מרגע שמאגר המידע הביומטרי ידלוף, הנזק הוא בלתי הפיך, שכן טביעות אצבע ומראה פנים הם נתונים שלעולם אינם ניתנים לשינוי.

האם אין די בכך שבידי הרשויות מצויים טביעות אצבע של כל מי שנחשד אי פעם בעבירה פלילית? מדוע על ישראל להיות הדמוקרטיה המערבית הראשונה אשר תיישם חוק כה קיצוני מבחינת הפגיעה בפרטיות של האזרח? חוק המאגר הביומטרי, בשילוב עם חוק "האח הגדול" המאפשר למשטרה לקבל מידע רב מחברות התקשורת אודות כל אזרח מהווים מהלך משולב אשר נותן בידי השלטונות מידע רב השוחק את הזכות לפרטיות בצורה קיצונית.

לכן, לסיכום, אין להקים מאגר מידע ביומטרי, דליפתו לידי ידיים בלתי רצויית היא בלתי נמנעת ורק עניין של זמן, הנזקים שיגרמו כתוצאה מן הדליפה הם חמורים ובלתי הפיכים וקיימים פתרונות אלטרנטיביים כמו כרטיסים חכמים המכילים שבב ובו מאוחסנים פרטיו האישיים של בעל התעודה.