עו"ד הלוי,


שלום,


שמי סיגל ואני "רותחת' על עיריית באר שבע, קברניטי העירייה כנראה 'שכחו' את רחובנו הקט ומשפרים את מראה העיר במזרקות, אצטדיונים ותאטראות ברם רחובי נשאר נעדר כל טיפוח ואף דברים בסיסיים כגון ניקוש עשבים שתילת צמחייה ודשא בפארק ממול הבניין לא מבוצעים, אני רוצה לפנות לבית המשפט אחת ולתמיד ובד בבד אני וחברי הבניין החלטנו כי נפסיק לשלם את הארנונה החודשית, האמת? לא מגיע לעירייה הזאת, אשמח אם תאשר את צעדינו, סיגל, באר שבע.


סיגל, שלום רב,


ראשית אתחיל מהסוף - שלמו את תשלומי הארנונה ואל תעשו דין לעצמכם, האם כבודה שופטת? מניין קביעתך ונחרצותך? וטוב ששאלת בטרם תחמירו מצבכם, וזכרי - 'נחרצות אינה ערובה לצדק'.


ולגופו של עניין, הנה השאלה המשפטית העומדת גם ניצבה היא - האם תושב יכול לעשות דין לעצמו ולא לשלם את תשלומי הארנונה נוכח אי שביעות רצונו?

 

ואענה, אין קשר בין תשלום הארנונה לבין השירות שניתן לאזרח. חיובי הארנונה אשר במהותם הם מס לכל דבר, הם מוטלים על האזרח באופן כפייתי (אין אפשרות בחירה) וברי כי אין זיקה ישירה לשירות הניתן לאזרח לבין חיובו לתשלום הארנונה.


יובהר כי זו זכותה של העירייה להטיל מיסים על תושביה ולא יכול להיווצר מצב שבו אזרחים יעשו דין לעצמם ויחליטו האם לשלם או לא. מתן הכשר לצורת פעולה שכזאת תיצור מצב של תוהו ובוהו בו כל אדם יעשה דין לעצמו ועלול להוות פתח להתחמקות מתשלום מס זה.


מחאתכם כלפי עירייה, מוטב כי תהא במישורים אחרים ולא בהעדר תשלומי מס הארנונה.


סיכומם של דברים, צר לי אודות תחושת הניכור ואי אכפתיות מצד העירייה, אך ישנן דרכים רלוונטיות יותר לומר את דבריכם ואף להשפיע על עתידכם.


שבת שלום, ברק.

 

(סימוכין: בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים נ' עירית קרית אתא, דניה סיבוס בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית ת"א, ת"א 4567/96 עיריית רמלה נ' אבו סייף חארב)