ראשית, יש לבחון את סיבת חזרת השיק. האם חזר מפאת הוראת ביטול [ נ.ה.ב ], האם חזר מפאת חוסר כיסוי [ א.כ.מ. ], האם חזר מפאת חשבון סגור ו/או מוגבל או שמא כלל חזר מנסיבה טכנית?


ליצור קשר עם המושך


המלצתנו הראשונה, היא כמובן, ליצור קשר עם המושך, קרי, בעל השיק, לשאול בגין פשר הדבר, ולבחון אפשרות שיחליף את השיק במזומן.
במידה והצעתכם נפלה על "אוזניים ערלות", יש לפנות במידית לעורך דין על מנת שיגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.


שטר כ"פסק דין"


אמרה ידוע היא כי שטר [לרבות שיק] הינו כ"פסק דין", וכי ניתן לממש את השיק ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהגשת תובענה. אמרה זו נגזרת מסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, אך נכונה היא באופן חלקי בלבד. במידה ובשטר עסקינן, יש באפשרות החייב [המושך / בעל השיק] להגיש התנגדות לביצוע שטר, בו יציין החייב את נימוקי ההתנגדות, ובכך, יועבר הדיון לבית משפט השלום לצורך הכרעה. כידוע, בהוצאה לפועל של פסק דין אין לחייב אפשרות להגיש התנגדות, שכן העניין נדון עוד קודם לכן לפני בית המשפט ובקשת הביצוע היא על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט.


סדרי הדין בהליך זה


לאחר הגשת השטר לביצוע, יומצא לחייב אזהרה, לפיה עליו לפעול בהתאם לתנאים הבאים:


1. לשלם את מלוא החוב במזומן.
2. לשלם את מלוא החוב בהתאם לתשלומים שנקבעו ע"י רשם ההוצאה לפועל.
3. להגיש בקשה למתן צו תשלומים.
4. להתייצב לחקירות יכולת בלשכת ההוצאה לפועל.
5. להגיש התנגדות לביצוע שטר.


ביצוע הליכים בטרם מסירת אזהרה


על החייב לפעול בהתאם לסדרי הדין המפורטים לעיל תוך 30 יום מעת מסירת האזהרה. במקרים מסוימים, ייתכן כי יש בפרק זמן זה כדי לפגוע בזוכה בצורה ממשית, ולגרוע מן האפשרויות לגבות את חובו. לדוגמה, במידה והחייב מבריח נכסים ורושם נכסים בבעלותו על צדדי ג' ו/או מוכר נכסים לצורך התחמקות מתשלום חובותיו. במקרים אלו, ניתן להגיש בקשה לביצוע הליכים בטרם מסירת אזהרה.


גביית החוב באמצעות צד ג'


במידה וצד ג' הינו ביתרת חובה כלפי החייב, יש באפשרות הזוכה להטיל עיקול על נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי, ובכך, צד שלישי מחויב לשלם את חובו כלפי החייב ישירות לידי הזוכה.


אפשרויות החייב:


התנגדות לביצוע שטר


כפי שפורט לעיל, יש באפשרות החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר, ובטרם הגשת התנגדות, יש לבחון מי הוא הזוכה ואת מעמדו. החייב זכאי להגיש התנגדות לביצוע שטר מסיבות רבות, החל מטענה בגין כשל תמורה, כשלון תמורה חלקי קצוב, וכלה בטענת קיזוז אל מול נזק שנגרם לחייב עקב פעולות הזוכה בעסקה דנן ו/או חוב אחר.

 

מעמדו של הזוכה


מעמדו של אוחז השטר, קרי הזוכה, הינו חשוב מאוד לצורך הבחנה בטענות הגנה אשר יוכל החייב לטעון. נמחיש זאת באמצעות דוגמה:


1. צדדים קרובים: משה, עושה השטר, מסר את השיק לידי איציק [אוחז השטר / הזוכה] בגין סחורה שסיפק איציק למשה. איציק ומשה הינם צדדים קרובים, ועומדת בפני משה טענות הגנה נוספות כגון: כשלון ו/או העדר תמורה, טענת קיזוז, שטר לבטחון בלבד, וכו'.

 

2. צדדים רחוקים: משה, עושה השטר, שוב מסר את השיק לידי איציק בגין אספקת סחורה שסיפק איציק למשה, אך הפעם, סיחר איציק את השיק לידי ראובן. ראובן הינו הספק של איציק ממנו משך איציק את הסחורה, וראובן קיבל את השיק כשהוא מלא ולפקודת איציק. במקרה זה, ראובן הינו צד רחוק, והינו אוחז כשורה. לפיכך, לא יוכל לטעון עושה השטר כל טענת הגנה אל מול ראובן, למעט טענה של זיוף.


טענות הגנה נוספות מול צד רחוק


חשוב לציין כי לא כל צד רחוק הינו אוחז כשורה. במקרים רבים יהיה ניתן להתגונן אל מול צד רחוק בטענות הגנה העומדות כנגד צד קרוב, כגון: כשלון ו/או העדר תמורה, טענת קיזוז, וכו'. ישנה פסיקה ענפה בנושא זה, ולפיכך, ישנה חשיבות רבה להיוועצות עם עו"ד אשר עוסק בנושא השטרות בטרם הגשת שטר לביצוע ו/או הגשת התנגדות.


סיכום


ישנם אפשרויות רבות לגביית שיק חוזר באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, ואף לנקוט הליכים בטרם מסירת אזהרה לחייב. כמו כן ראוי לזכור כי באפשרות החייב להתגונן, בכפוף לטענות ההגנה המוכרות, כנגד ביצוע השטר. מומלץ להיוועץ עם עורך דין אשר עוסק ומבין בתחום על מנת לבחון את המקרה הפרטני לגופו, לקבל את מלוא הייעוץ המשפטי הרלוונטי להליך זה.
 

המאמר נכתב ע"י רועי ורשבסקי ממשרד כדורי, ורשבסקי, ויסוצקי ושות'