ישנם מקרים בהם גם אם החשוד הודה בחקירה ההודאה נפסלת. ייעוץ לפני חקירה זוהי זכות יסוד.


אילו זכויות בסיסיות יש לחשוד?


ראשית זכות להיוועץ בעורך דין, בין אם מדובר באדם שהוזמן לחקירה בתחנת המשטרה ובין אם מדובר בתשאול בזירת העבירה שימו לב כי השוטר אינו חבר שלכם וגם אם יזמין אתכם לשבת איתו לסיגריה הרי הוא נוכח יחד אתכם ועם מי ועל מה אתם מדברים ולכן גם אם הזמין אתכם לסיגריה ותחשבו כי הוא בא לטובתכם, אותו שוטר עתיד לרשום מזכר בדמות של דוחות פעולה אילו תאמרו דבר בניגוד לגרסתכם.

 

שנית זכות השתיקה - דעו כי כל מה שנאמר בחקירה משמש כנגד הנחקר במשפט לאחר מכן. ומשכך, על המשטרה להגיע לראיות בעצמה. ייתכן שלמשטרה כלל אין ראיות ביד והנחקר מודה. במקרה כזה בית המשפט ירשיע אותו, בעוד אם היה שומר על זכות השתיקה, כלל לא היה מוגש נגדו כתב אישום.


לנחקר זכויות רבות ובין היתר הוא יכול לשתוק, זכות זו נגזרת מהימנעות שיתוף פעולה עם החוקרים ועוד. על כן חשוב שהנחקר יכיר את הזכויות וכן את המחיר הראייתי של השימוש בהן.

 

שלישית, חל איסור מוחלט על החוקרים להשתמש באמצעים לא חוקיים (אלימות פיזית או נפשית גם אלימות בדמות של איומים) כלפי נחקר. לדוגמא לחקירה פסולות - איום במעצר על בן משפחה (קרבה ראשונה שניה) במידה שהנחקר לא ישתף פעולה, פיתוי החשוד לשתף פעולה באמצעות הבטחה מצד המשטרה, אי מתן אוכל, שלילת טובות הנאה, שימוש בהפחדה, הבטחה של החוקר - "תודה נשחרר אותך הביתה" וכדומה.


האם החקירה מבוטלת במקרה שהשוטר לא פעל בהתאם לחוק?


אם הוגש כתב אישום לבית המשפט, הסנגור יכול לטעון למשפט זוטא בית המשפט מקיים דיון בקשר לקבילות ההודאה ומהו משקלה בשפה במשפטית "משפט זוטא" - מתנהל משפט "קטן" בתחילת המשפט העיקרי בו בית המשפט מחליט על ההודאה והשלכותיה במידה ובית המשפט יקבל את ההודאה אזי המשפט יתנהל כרגיל. אולם, אילו בית משפט לא יקבל את ההודאה יעבור לשלב בו נבחנת פסילת ההודאה הליך הפסילה נגזר מדוקטרינה בטלות יחסית / מלאה.


בית המשפט העליון, פסק דין חשוב ועקרוני (ע"פ 5956/08 סלימאן אל עוקה נגד מדינת ישראל), הקובע כי גם במקרים של ביצוע עבירות חמורות, כגון רצח, צריך לפסול את ההודאה בביצוע העבירה, אם היא נגבתה שלא כדין ותחת הפעלת לחץ. כאמור לעיל, ברוב דעות הדגישו השופטים כי כאשר מדובר בהפרה חמורה של זכות ההיוועצות בעורך דין, אינה יכולה להצדיק את הכשרת הראיה שהושגה באופן הסותר את הזכות להליך הוגן ולכן הוטל על זיכוי הנאשם (גם בפס"ד אלזם, ישכורב).

 

על המדינה להוכיח שהאמרה (גרסת הנאשם על ידי חוקר) נתנה באופן חופשי ומרצון, ועל הנאשם להוכיח שפגעו בזכויותיו ולנמק את הסיבה בשלה יש לפסול את אותה אמרה. הטענה אינה מבטלת את האמרה באופן אוטומטי, בית המשפט אינו פוסל את האמרה, אך, מעניק לה משקל ראייתי נמוך בשלב הכרעת הדין.


האם ומתי יש להשתמש בזכות השתיקה?


במקרה זה, ראשית, על העו"ד להבין את פרטי המקרה ולייעץ בהתאם. יחד עם זאת הזכות המקבילה לזכות השתיקה היא זכות ההיוועצות. מסיבה זו חשוב לומר לחוקרים כי הנחקר לא ימסור להם כל אינפורמציה לפני שיתייעץ עם עורך דינו.


כיצד החשוד יכול להבטיח את אמיתות דבריו בחקירה?


בתום החקירה החוקר מחויב לתת לחשוד לקרוא את האמרה ולחתום עליה. כדי לדעת שאין החוקרים מציינים את אשר עולה על ליבם בכתב וממש בטעות הוסיף מה שלא נאמר על ידי החשוד (שכן הרי החקירה מוקלדת על ידי החוקר) חשוב לקרוא ולחתום ואם לא אז לציין בכתב יד. כך תוכל להבטיח את הנאמר על ידך. אם החוקר מסרב לתקן את הכתוב, חשוב מאוד לכתוב במקום המיועד לחתימה "מסרב לחתום, כי מה שנכתב זה לא מה שנאמר".


האם ניתן לתקן, לשנות או להוסיף את הגרסה שנמסרה?


אחת הטעויות שאין לתקן באופן גורף את הגרסה לאחר תקופה מסוימת, למעט מקרים בודדים. המהותיות והנפוצות ביותר היא הודאה בביצוע העבירה מתוך הנחה שגויה, כגון "תלך הביתה אם תודה" הודאה מכונה "מלכת הראיות" וברגע שהיא מושגת, התיק כמעט סגור והסיכוי שיוגש כתב אישום גבוה מאוד, אך זהו לא סוף פסוק.

 

כיצד עורך הדין יכול להשפיע על החקירה?


עו"ד יודע מה מותר ומה אסור לעשות במקרים אלו וליידע את הזכויות הבסיסיות של החושד כך שמניסיוני מקום בו היה מעורב עו"ד יחס המשטרה השתנה באופן מפתיע, לחשוד בין אם במהלך חקירה ובין אם לאחריה דעו כי למשטרה מספר שיטות חקירה שימוש במערכת הקלטה תוך השארת החשוד עם אדם נוסף בחדר, צילום כולל שמע ווידאו כשאין חוקר במדים יחד עם אזרח תמים שהם משוחחים, הפעלת לחצים, שימוש בשוטר טוב ובשוטר רע, ניצול חששו של הנחקר ממעצר ועוד. האדם היחיד שיש לו גישה לחשוד ויכול לייעץ לו הוא עורך הדין.

* הכותב הוא עו"ד פלילי חיים אליה, העוסק בייעוץ וליווי חשודים בחקירה במשטרה במגוון עבירות פליליות.