מדובר בערר שהוגש נגד החלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה לאשר היתר בניה מכוחה של תמ"א 38, במסלול של הריסה ובניה מחדש.


הכותב/ הח"מ הגיש ערר שהכיל מספר עילות סף בהן הטענה לאי תחולה של תמ"א 38 על הבניין כבניין קטן, וזאת הן הבנוי בפועל והן המאושר בתכנית המקומית/התב"ע החלה.


אחת הטענות בהקשר זה הייתה להעדר צורך בחיזוק הבניין מלכתחילה ולכך שהצורך בחיזוק כלל לא נבחן ע"י הועדה המקומית, וזאת בניגוד לנוהל הבקרה ההנדסית שנקבע בתמ"א 38 תיקון 3 - לרבות חובת עריכת חוות דעת מהנדס הועדה המקומית בעניין זה - חוות דעת שתראה צורך בחיזוק מבנה טרם דיון בבקשת היתר מכוחה של תמ"א 38.


תוך כדי הדיון בערר התברר שאכן הועדה המקומית לא בחנה את סוגיית הצורך בחיזוקו/עמידותו ההנדסית של המבנה הקיים


הערר התקבל תוך חיוב הועדה ומבקשי ההיתר בהוצאות של אלפי ש"ח, וזאת כדבר שלא נעשה בשגרה.

 

יש לציין שמדובר בהחלטה חשובה ותקדימית לעניין היתר בניה מכוח תמ"א 38 במסלול של הריסה ובניה, הואיל ולגבי מסלול חיזוק ללא הריסה - אין חולק שנדרשת חוות דעת מהנדס הועדה כתנאי לדיון בבקשת היתר ומכוח נוהל הבקרה ההנדסית של תמ"א 38.


ואילו בכל הקשור למסלול היתר בניה להריסה ובניה מחדש מכוח תמ"א 38, טרם ניתנה החלטה לגופה בוועדת ערר או בבית משפט מנהלי, למעט הערות אגב של מבקשי היתר/הועדות שהתייחסו להטלת ספק בצורך בחוות דעת במסלול של הריסה דווקא: מהערות האגב של בית המשפט המנהלי עלה שעדיין נדרשת חוות הדעת הנדסית גם במסלול הריסה, וזאת לעצם הצורך בחיזוק/עמידות המבנה הקיים, למרות שבמהותה חוות הדעת מן הסתם תהא שונה מזו הנדרשת למסלול חיזוק ללא הריסה.


שורה תחתונה - החלטת ועדת הערר משמעותה שלא ניתן לקדם היתר בניה מכוח תמ"א 38 ללא חוות דעת מהנדס הועדה המקומית ממנה עולה שמדובר במבנה שנדרש חיזוקו, וזאת גם במסלול של הריסה ובניה מחדש, כאשר הדברים נכונים ביתר שאת לגבי בניינים קטנים (של לא יותר מ- 2 קומות ולא יותר מ- 400 מ"ר) עליהם ממילא חל ספק בשאלת הצורך בחיזוקם ובתחולת תמ"א 38 עליהם.

 

הכותב: עו"ד בן-צבי יעקב, בתחום התכנון והבניה ומקרקעין