חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001, קובע כי עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות. ההודעה נועדה לאפשר למעביד שהות למצוא עובד אחר. על העובד לתת את ההודעה בכתב ולציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של ההתפטרות. משך ההודעה המוקדמת משתנה בהתאם לוותק העובד ולאופן תשלום שכרו.
עובד שמשולמת לו משכורת חודשית גלובלית, נדרש לתת הודעה מוקדמת להתפטרות, בהתאם לפירוט הבא:
1. במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - יום אחד בשל כל חודש עבודה.
2. במהלך התקופה החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד תום שנת עבודתו הראשונה - 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
3. לאחר שנת עבודתו הראשונה - חודש ימים.
עובד-בשכר, ששכרו משתלם לו על בסיס שעתי נדרש לתת הודעה מוקדמת להתפטרות, כמפורט להלן:
1. במהלך שנת עבודתו הראשונה - יום אחד בשל כל חודש עבודה.
2. במהלך שנת עבודתו השנייה - 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
3. במהלך שנת עבודתו השלישית - 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
4. לאחר שנת עבודתו השלישית - חודש ימים.
העובד מחויב להגיע לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת אלא אם הודיע לו מעבידו, כי הוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בתקופה זו.
חשוב לציין, כי עובד שהתפטר ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
יודגש, כי המידע ניתן באופן כללי ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. לפיכך מומלץ במידת הצורך בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום דיני עבודה.


עודכן ב: 26/10/2014