שלום רב,
אני עובדת במשרד מסוים מזה כ-10 חודשים. חיכיתי קצת יותר מחצי שנה ולפני חודשיים הודעתי למעסיק שאני עוברת טיפולי פוריות (מסרתי אישור כתוב מהרופא לפי החוק). מאז עברתי טיפול אחד ואז התחילו לצוף כל מיני בעיות בעבודה שאינני סבורה שהן קשורות לטיפולים אבל משפיעות מאוד.
אני עובדת בחוליה עם עוד עובד, העבודה מתחלקת לשני חלקים כאשר הוא אחראי על החלק הראשון ואני על השני. חלוקת העבודה באופן הזה מאפשרת לו לנצל זאת נגדי ולנהל את העבודה לנוחיותו בלבד, בזמן המתאים לו מבלי להתחשב בי. כל ניסיונותיי לקבל את התחשבותו עלו בתוהו ואז פניתי להנהלה בבקשה לתת פתרון לבעיה ובינתיים לעבור מקום לשלחן ליד כי המלחמות עם אותו עובד ועצם היותי נתונה לבריונות שלו, מקשים עלי מאוד, אני בוכה המון וזה בטח לא תורם לתהליך אותו אני עוברת. בפעם הראשונה שפניתי להנהלה התשובה שקיבלתי מסמנכ"לית החברה: "שמעתי אותך, נשקול להעביר אותך לשלוחן אחר,התאזרי בסבלנות ואנו נטפל בבעיה". בינתיים (כבר שלושה שבועות) כלום לא השתנה ולהיפך, המצב נעשה גרוע יותר, ה"שותף" שלי לחוליה "מחבל" לי בעבודה בכך שהוא מונע ממני לבצע אותה בזמן שהיא צריכה להיעשות, מדבר אליי בחוסר כבוד וכל אותו זמן, לא הבנתי מדוע מנהל המחלקה רואה הכול ולא אומר כלום. לאחר 10 ימים בערך פניתי להנהלה פעם נוספת ושוב, ביקשתי לעבור לשולחן ליד ואז לתשובה הייתה כבר מנגינה אחרת: "שמענו אותך ואנחנו נטפל בזמן שלנו ולא לפי הזמן שלך, לא מעניין אותי איך תסתדרו, את צריכה להסתדר איתו". יצאתי ממשרדה פגועה וכעוסה ובעיקר חסרת אונים.
היום אני יודעת שיש סכסוך בין אותו עובד להנהלה, מבינה שאני בניהם ומרגישה ערובה לסכסוך שלא קשור אליי. הפסקתי בינתיים את הטיפולים כי אני עצבנית מאוד ולא מסוגלת להתמודד על נטילת הורמונים בתקופה הזאת. אוסיף ואומר כי כשהתחלתי לעבוד סוכם שאהיה בתפקיד אחד ומאז העבירו אותי עוד שלושה תפקידים כי כל פעם מישהו הודיע שהוא עוזב והשתמשו בי לסתום חורים, הובטחה לי העלאה בשכר אחרי 3-4 חודשים והיום הם מסרבים לעשות כן (לצערי, אין כלום כתוב, עד היום).
היה גם מקרה בו הופליתי לרעה, אנשי החברה יצאו לנופש עם בני הזוג. כל עובד קיבל חדר לו ולבן זוגו. נכפה עליי לחלוק חדר עם עובדת נוספת עקב היותנו רווקות (אני בת 35). נעלבתי מאוד וויתרתי על ה"תענוג" אבל המנהלת שלי הבהירה שאם לא אצא, אצטרך "לשאת בתוצאות".
במצב רגיל הייתי מתפטרת אבל אם אתפטר עכשיו, לא אוכל לשוב לטיפולים לפני שאצבור ותק נוסף של חצי שנה במקום חדש. בכל זאת, החלטתי לחפש מקום חדש כי לא אוכל להמשיך לעבוד עם אנשים כאלה. אני מרגישה כאילו הם מנסים לייאש אותי ולגרום לי ללכת לבד.
נגרם לי נזק רב ואני מניחה שעוד יהיו לו השלכות. האם לאור כל זאת יש עילה לתביעת פיצויים?
מצטערת על אורך המכתב למרות שניסיתי לקצר.
תודה רבה מראש!
