נאשם לוקה בדיבור טען כי הוא הורשע בשל היותו אילם שלא היה יכול להתגונן

חוק סדר הדין הפלילי קובע באילו מקרים ניתן למנות לחשוד בביצוע עבירה סנגור מטעם המדינה. אחד מהמקרים המנויים בסעיף הוא מצב בו אדם הינו אילם. על פי פסיקת בתי המשפט, מקום בו החשוד לא הוגדר כאילם מבחינה רפואית, אך אין באפשרותו לדבר או להביע את עמדתו בפני בית המשפט, יש לראותו ככזה. כלומר, כאילם. כאמור, בנסיבות אלו, על בית המשפט למנות לו סנגור. מקום בו לא מונה סנגור, עלול להתעורר חשש שלחשוד נגרם עיוות דין ואי צדק במהלך המשפט. במידה שחשש זה מוכח, הרי שנפל פגם בהליך המשפטי בעקבותיו, ניתן להורות על ביטול פסק הדין. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום

פורום פלילי

במקרה זה, הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים. ראשיתם של הדברים בשנת 1999, אז הורשע המערער בעבירה של בנייה ללא היתר. בית המשפט חייב את המערער להרוס את המבנה הלא חוקי ולהשיב את המצב לקדמותו. בנוסף, הושת על המערער עונש של קנס ותשלום אגרה מקומית לעירייה. על החלטה זו הוגש ערעור.

לטענת המערער, נפל פגם בהליך שנוהל בבית משפט קמא. המערער טען שעקב ליקוי חריף בדיבור, לא היה באפשרותו להתבטא בפני השופט ורשויות החוק. לדידו, ליקוי זה היה כה חריף עד שהיה ניתן לראותו כאילם. על פי החוק, אילם זכאי למינוי סנגור בבית המשפט. אולם, המערער לא היה מיוצג על ידי עורך דין בבית המשפט ולא בעת מתן ההודאה. לכן, נפל בפגם בהליך.

אי מינוי סנגור כנדרש

השופט פסק שבנסיבות המקרה נפל פגם בהליך שהתנהל בבית המשפט ובהודאתו של המערער. מפרוטוקול הערכאה הדיונית השופט למד שהמערער אכן התקשה להתבטא בבית המשפט, עקב ליקוי הדיבור. בשל קשייו, אשת המערער דיברה בשמו. בנוסף, הערכאה הדיונית אפשרה למערער להציג טיעוניו בכתב. זאת בשל הליקוי. משכך, השופט קבע שבית משפט קמא היה מודע לקשיי המערער להתבטא. למרות זאת, הערכאה הדיונית לא מינתה למערער סנגור כנדרש בהוראות סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי.

באשר לבנייה הלא חוקית, השופט ציין שממכתבו של המערער עלה שהוא החליף את גג דירתו מאסבסט לרעפים, ולא בנה קירות חדשים. למרות נתון זה, בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המערער בעבירה של בניית קירות. השופט פסק שהרשעה זו עלתה אף היא לפגם שנפל בהליך. שכן, בית המשפט הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו, למרות הודאת הראשון שהייתה חלקית. נקבע שבהכרעת הדין, בית המשפט נתן משקל רב לדברי אשת המערער בבית המשפט, לעומת המשקל שיוחס להודאה הכתובה. לא זו אף זו, בית המשפט התייחס למכתבו של המערער כתשובה לכתב האישום ולא כהודאה.

ביטול פסק הדין

בשל פגמים אלו, השופט החליט לבטל את פסק הדין שניתן נגד המערער. השופט הורה על החזרת התיק לדיון מחדש בבית המשפט לעניינים מקומיים, תוך מינוי סנגור למערער. השופט ציין שלמרות שפסק הדין הראשון ניתן לפני זמן רב, הרי שלמערער נגרם עיוות דין חמור עקב חוסר יכולתו להתבטא והיעדר הייצוג בבית המשפט, והדבר הצדיק את ביטול ההכרעה. בנוסף, למרות הפגמים שנפלו, ובניגוד להודאת המערער, האחרון הורשע בדין. השופט קבע שמצב זה היה לא ראוי והצדק הוא שחייב את ביטול פסק הדין והחזרת העניין לבית המשפט. זאת על מנת לתת למערער את יומו בפני השופט.