בטול צו מניעה זמני האוסר על צייד חזירי בר בחיפה

ככלל, ציד נתפס כפעילות ספורטיבית ובמדינות רבות אנשים נוהגים לבצע זאת כתחביב. בישראל, החוק מתיר ציד של חיות בר בכפוף להחזקת רישיון. בנוסף, יש איסור על ציד בשיטות אכזריות. עם זאת, לעיתים הציד משמש להגנה על הטבע או על האדם. זהו ציד מבוקר והוא נעשה כאשר ישנו ריכוז משמעותי של בעל חיים מסוג אחד באזור ספציפי, וכתוצאה מכך, נשקפת סכנה לסביבה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית

במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול צו מניעה זמני שאסר על ציד חזירי בר בסמוך לשכונות העיר חיפה. בהחלטה בה ניתן הצו, בית המשפט הורה למבקשות - עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים, לגרש את חזירי הבר ללא ציד. משכך, נעשה ניסיון לגירושם באמצעות כלבים ואנשים. אולם, ניסיון זה נכשל וחזירי הבר נותרו במקום. לכן, בית המשפט התבקש להורות על ביטול צו המניעה על מנת לאפשר למבקשות לצוד את החזירים.

מנגד, עמותת תנו לחיות לחיות המשיבה התנגדה לבקשה וטענה שלא היה די בניסיון אחד שבוצע באמצעות כלבים לגירוש החזירים. לטענתה, היה על המבקשות לנקוט בכל אמצעי חלופי שפגיעתו הייתה פחותה. עוד נטען שלאחר שניתן צו המניעה הזמני, התנהגות המבקשות עלתה לכדי חוסר תום לב. זאת מאחר שהאחרונות לא פעלו לגירוש חזירי הבר במשך 4 חודשים ורק לאחר מכן, ניסו לגרשם באמצעות כלבים. לא זו אף זו, המשיבה טענה שהמבקשות ידעו מראש שניסיון הגירוש באמצעות כלבים יכשל, אך למרות זאת הן נקטו בו. זאת במטרה להוכיח שלא הייתה ברירה פרט התרת ציד החזירים.

בית המשפט - איזון בין זכות בעלי החיים לבני האדם

לאחר שקילת טענות הצדדים, השופט החליט להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול צו המניעה הזמני. לפסיקתו, נקודת המוצא של הדיון הייתה זכות בעלי החיים לחיות, זכות אשר עוגנה בתרבות הישראלית ובשיטת המשפט. במקרה זה, השופט קבע שהייתה התנגשות בין זכות בעלי החיים לחיות לבין זכות בני האדם לרווחה גופנית ונפשית. מאחר שזכות החיות לחיות לא הוכרה כזכות מוחלטת, היא נסוגה לעומת האינטרס הציבורי של הגנה על בריאות ושלום התושבים. השופט קבע שאיזון זה שיקף אינטרסים חיוניים לרבות הגנה על קיום האדם. 

יש לציין שהמשיבה לבקשה לא חלקה על מסקנה זו, אך טענה שלא הגיע העת למסקנה זו והיה ראוי לנסות להפעיל אמצעים מתונים יותר להגנה על שלום הציבור. אולם, השופט דחה טענה זו. הוא ציין שבית המשפט שהעניק את צו המניעה הזמני קבע שפרט לניסיון גירוש חזירי הבר באמצעות כלבים ואנשים, יתר הפעולות כגון פיזור רעל וכד' לא היו אפקטיביות. שכן, חלקן היו עלולות לפגוע בבעלי חיים אחרים באזור ואף בבני האדם, וחלקן לא היו עתידות להועיל כלל. הפעולה היחידה פרט לציד שהוכרה כאפקטיבית בדילול אוכלוסיית חזירי הבר הייתה הברחתם. אולם, כאמור, פעולה זו נכשלה. אמנם, המבקשת השתהתה בביצועה, אך לשיטתה היה זה לאור הקושי במציאת אנשי מקצוע בעלי יכולת לבצע את ההברחה.

בסופו של דבר, לאחר ביצוע ההברחה, חזירי הבר שבו לאזור והמשיכו להטיל מורא על תושבי השכונות הסמוכות. לפיכך השופט פסק שלא היה מנוס מפני ביצוע דילול מבוקר של האוכלוסייה. משכך, הוא נענה לבקשה וביטל את צו המניעה הזמני.