לאחר אסון ורסאי הוקמה וועדת חקירה מקצועית. המלצותיה אומצו על ידי הממשלה. במסגרת המלצות אלו נקבע שלתפקיד מנהל פרויקט בנייה ישנה חשיבות יתרה ולכן, בהתקשרויות עם בעלי מקצוע בענף התכנון והבנייה יש להעניק ביטוי לשיקולים של איכות ובטיחות. על אף אימוץ המלצות אלו ידי הממשלה, התעורר קושי ביישומן בפועל. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט עתירה נגד מדינת ישראל לשינוי תנאים שנקבעו במכרז סגור למתן שירותי תכנון ובנייה. המכרז פורסם על ידי משרד השיכון והבינוי ונקבע בו שקריטריון איכות המציעים יהווה 50% מהציון הסופי. לשיעור שכר הטרחה ניתן משקל זהה. במסגרת המכרז, נעשתה פנייה לשלושה מנהלי פרויקטים ממאגר בעלי המקצוע של משרד הבינוי. אחד מהמנהלים אליהם המשרד פנה הוא העותר דנן. במסגרת עתירה זו, הוא ביקש להורות על שינוי ניקוד הקריטריונים כך ש-80% מהניקוד במכרז יינתן לרכיב איכות המציעים ולא 50%. כמו כן, העותר ביקש להורות על פסילת הצעות שיסטו ביותר מ- 15% מממוצע ההצעות. במקביל לעתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים שאוסר על המשיבה להתקדם בהליכי המכרז.
לטענת העותר, כלל לא היה מקום לערוך מכרז סגור והיה ראוי לבצע את בחירת המנהלים ממאגר כללי. בנוסף, העותר טען שמתן משקל של 50% לרכיב איכות המציעים לא עלה בקנה אחד עם המלצות דו"ח וועדת החקירה באשר לקריטריונים במכרז, שהמלצותיה אומצו על ידי הממשלה. הלכה למעשה, העותר טען שהקריטריונים במכרז הסגור לא תאמו את המלצות הוועדה. לא זו אף זו, העותר טען שהיה על המשרד לנמק את החלטתו להציב קריטריונים שונים בצורה ברורה ומפורשת, לאור המלצות הוועדה. בפועל, המשרד לא עשה זאת.
מנגד, מדינת ישראל המשיבה טענה שהמכרז נעשה בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992 ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993. לפיכך, הדרך בה המכרז נערך הבטיחה שמירה על רמת איכות גבוהה. זאת ועוד, נטען שתנאי המכרז שיקפו איזון ראוי בין השמירה על איכות השירות לעקרונות של שקיפות, אובייקטיביות וחיסכון בכספי הציבור.
דיון והכרעה
בפתח הדיון, השופטת הבהירה שהמכרז מושא העתירה לא עמד בתנאים שנקבעו בוועדה שחקרה את אסון ורסאי, אשר המלצותיה אומצו על ידי הממשלה. אי לכך, השאלה העיקרית הייתה האם הסטייה של המכרז מהוראות הדו"ח הייתה סבירה ונעשתה כדין. לטענת המשיבה, המכרז נערך בהתאם לחוק ולתקנות ולצד שיקולים מקצועיים, היה מקום לשקול גם שיקולים כלכלים. כך או כך, המשיבה הדגישה שתנאי המכרז הבטיחו שמירה על רמת איכות גבוהה.
עם זאת, השופטת דחתה טענות אלו. היא קבעה שיישום המלצות וועדת החקירה לא בא לידי ביטוי רק בשלב הראשוני, בו הוחלט על מכרז סגור ונעשתה פנייה לאנשי מקצוע ספציפיים. אלא, היה מקום ליישם את ההמלצות גם בשלב השני של המכרז, כאשר ההצעות נבחנו לגופן תוך מתן משקל גבוה לקריטריון של מרכיב האיכות. כלומר, 80% ולא 50% כפי שנעשה בפועל. השופטת פסקה שמימוש המלצות הוועדה לאורך כל שלבי המכרז לא היה עניין טכני חסר חשיבות. לקביעתה, יישום ומימוש המלצות אלו היה עניין מהותי בעל חשיבות נעלה. זאת מאחר וההמלצות השפיעו על בטיחות וביטחון חיי אדם במבנים חדשים שנבנים במסגרת המכרז. בסופו של יום, העתירה התקבלה והשופטת הורתה על תיקון כללי המכרז בהתאם לבקשת העותר.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
